והנה בטעם דהרא"ם שכתב דכל שבידו לזכות בו מועיל והוה שלו לכאורה צ"ב דסוף סוף כל שלא זכה בו ל"מ שלו עדן נראה לפענ"ד דהרי מבואר בסי' רל"ז ס"א דאף במציאה והפקר כל שזה מהפך לקנות הדבר ובא אחר ונטלו דנקרא רשע ואם כן כל שזה עומד ואין אחר יכול לזכות בו אלא הוא אם כן אף כשיבא אחר לקנות נקרא רשע ושוב מקרי שלו דמסתמא שארית ישראל לא יעשו עולה ואף לגבי עכו"ם כל שבדיינים לא יכול לטלו ממנו בדינינו דיינין ליה ושפיר מקרי שלו ושוב יכול להקדישו ולפ"ז יש לומר דזה דוקא בדבר שיכול לזכות בו אבל כאן לענין שלוח הקן דמחוייב לשלח הקן ואסור לזכות בו פשיטא דלא שייך בזה מהפך בחררה ויכול אחר לזכות בו ומכ"ש עכו"ם אין מצוה בשלוח הקן יכול לזכות בו ובכה"ג לא מקרי עני המהפך בחררה כמ"ש בתשובה ובפרט במצוה שהכל מהדרין אחריו לקיימה אם כן הוה כמו פאה דהכל מהדרין לקיימה דל"מ עני המהפך בחררה ועיין סמ"ע סי' רל"ד ס"ק ב' ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ד (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.