ובזה מיושב מ"ש המלמ"ל דלפי דבריהם בר"ה אם כן אין מקום לכל קושייתם ביומא מבן בכור וגם שאר דברים דדוקא בשומר יש לחוש לא בשאר דברים. ולפמ"ש א"ש דהתוס' לא כתבו לחלק רק לפי המסקנא דלא חשו רק במה שנותן עודף על הציבור אז יש לחלק דהשומר רוצה שיהי' משלו משא"כ ביחיד המתנדב על הציבור דאז אדרבא בזה זכותו רב אבל לפי הס"ד דיש לחוש שזוכה בכל העומר ואז שוב לא שייך החשש שמא לא ימסרם לציבור יפה דאדרבא בזה זכותו גדול וע"כ דגם בזה חשו שמא לא ימסרם לציבור ואם כן שוב בשקלים גם כן חיישינן וקשה כל קושיות התוס' והוצרכו לחלק בחילוקים אחרים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ד (י״ט)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.