שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ד (ט״ז)

והנה התוס' ביומא דף ל"ה ע"ב הקשו דמ"ש בשקלים דמקבלים מנשים וקטנים אף דפטורי ולא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה וכתבו כיון דכל ישראל מביאין שקלים אינהו נמי דפטירי מסרו לצבור יפה יפה והאריך המלמ"ל דמה זו סברא אטו בשביל שכל ישראל מביאין שקלים לא חיישינן לזה. ולפענ"ד נרא' דבאמת כבר כתבתי בשם המלמ"ל דהו"ל דברים שבלב וכתבתי דל"ק דהא אינו סותר להמעשה דניהו דמסר אבל של שלו מסר ולפ"ז בשלמא בשומר דהבטה בהפקר קני או דחז"ל תקנו לו ד' זוזי והוא נותן לציבור אם כן אינו סותר מעשה שעשה אבל בשקלים הא התור' פטרה לנשים וקטנים וא"כ ניהו דרוצים לחייב עצמם אבל שיהי' עולה בשביל עצמם ולא בשביל ציבור זה אי אפשר דאין לך דברים שבלב סותר להמעשה גדול מזה דהתור' פטרם ורצתה שרק אנשים בני חיובא יביאו והם רצו לחייב עצמם ע"מ שיקלקל כל השקלים ואם כן פשיטא דל"מ וגם בכהן ששוקל דאינו חוטא פשיטא שלא יוכל לקלקל כל השקלים וז"ב ופשוט. עוד הי' נרא' לי עפ"י מ"ש הר"י אלפנדרי ובמלמ"ל פ"ז ממעילה להקשות במ"ש רש"י דד' זוזי אם ימחול לציבור יהי' בא משל יחיד והקש' דלתבטלי ברוב וע"ש במלמ"ל שנדחק וגם בשעה"מ הלכות שקלים נדחק בזה. אך לפענ"ד הי' נרא' דבאמת השקלים מה שכל ציבור התנדבו כל יחיד ויחיד בפ"ע ונמצא שמא לא מסרם לציבור יפה יפה או שהיו מוסיפין על המטבע באופן שכל הד' זוזי היו בערך מחצית השקל ע"ד המבואר ברמב"ם פ"א משקלים הלכ' ה' ו' אם כן לא שייך ביטול בזה דהיתר בהיתר הוא ולמה יתבטל של זה בזה ולא להיפך ואם כן לכך לא בטל ונמצא בטל שליחותו כל שלא מסר יפה אבל שם דהכהן פטור או נשים ועבדים ואם נתנו עכ"פ יתבטל ברוב דזה הוא פטור בחיוב. ובלא"ה יש לי לומר דלא שייך ביטול דעכ"פ גם מאותן ד' זוזי בא העומר ועכ"פ יש באותו עומר ד' זוזי של יחיד אבל שם דפריך דמייתי חולין לעזרה ואם כן פשיטא דלענין חולין בעזרה כל דכבר נתבטל ל"מ חולין בעזרה דהא אי אפשר לומר דאותו דבר הוא החולין בעזרה ועיין תוס' ב"ב דף פ"א ובכמה מקומות דבכה"ג לא שייך חולין בעזרה ועיין מלמ"ל פ"ב משחיט' שהאריך בזה דבכה"ג שבא אגב דבר הצורך לא שייך חולין בעזרה ומכ"ש בזה שנתערב ואי אפשר לברר וז"ב ופשוט: