שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ג (ט׳)

ובזה יש ליישב מה דמבואר שם אח"כ בס"ה דהוחזק כפרן וישלם מאתים והקשה הסמ"ע דאיך עדים ע"י צירוף מחייבי ממון ושבועה ולפמ"ש אתי שפיר דכאן שאין העדים עושים רק חיוב שבועה רק שהוא א"י לישבע והוה ליה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ואם כן כל שאינו עושה יותר ממה שבכחו הוא הדין דצריך לישבע נגד ע"א וכל שאין נשבעין נגדו הו"ל מחושיואיל"מ וזה עיקר חידושו דנסכא דרבי אבא ואם כן בכה"ג יכול לעשות אף שתי פעולות ועיין בט"ז שם ומהתימה על הש"ך דבסי' למ"ד שם ס"ק יו"ד חולק על הטור וסובר דאף שכבר חייב העד ממון יכול לחייב בשבועה על הנשאר ע"ש והיא תמוה דמה שם דעושה יותר ממה שבכחו ואפ"ה סובר הש"ך דיכול לעשות שתי פעולות מכ"ש במה שבכחו לחייבו ולפטור משבועה ואף דיש מקום לחלק דבסימן למ"ד מצטרף עם עוד אחד לחייבו ממון ובהנשאר מחייב שבועה אם כן אינו בענין אחד וכאן הוה בענין אחד אבל מכל מקום גוף סברתו לא מצינו עד שנצטרף לדחוק ולחלק. איברא דבגוף דברי הש"ס בהכל מודים בנסכא דרבי אבא תמוה לי דשם יקשה קושית התוס' דיהיה נאמן דידי חטפתי במגו דלא חטיף וכאן ל"ש תירוץ התוס' בשם הר"י דהוה מיגו דהעזה ולישבע בדבר שהעד מכחישו דז"א דהרי המהר"ם בשו"ת מיימוני כתב דהכל מודים בנסכא דר"א מיירי שהיה טוען מתחלה טרם שבא העד דידי חטפתי וא"כ אז היה לו מיגו דלא חטפו מיהו יש לומר דגם הוא היה מתיירא שלא יבא העד ויצטרך להכחיש ולישבע נגדו ולכך טען דידי חטפתי. אך עדן קשה כיון דטרם שבא העד היה גם טענת דידי חטפתי טענה מעליותא דהיה נאמן במיגו דלא חטפתי ואם כן נראה לפענ"ד דבכה"ג גם כשבא העד וטען שחטף היה יכול לחזור בו ולטעון שלא חטף דהו"ל מפטור לפטור ואם כן יוכל העד לומר מי יימר דהיה עומד בטענתו דלמא היה חוזר בו והיה טוען לא חטפתי דהיה יכול לחזור דהיה אז מפטור לפטור דקודם ביאת העד היה נפטר גם בטענת דידי חטפתי ובכה"ג נראה לפענ"ד דמקרי מפטור לפטור. עוד קשה לי דלפמ"ש הרמב"ם פ"ט משבועות ה"ד דלכך משביע עידי קנס פטורין שאילו הודה מתחלה לא היו מחייב אותן ונמצא שכפירת הנתבע עם העדאת העדים גרמו לו ובכה"ג פטור ע"ש ולפ"ז כאן דאם היה טוען לא חטפתי היה פטור וגם אם היה חוזר וטוען לא חטפתי היה נשבע ונפטר ואם כן טענתו והעדאת העד גרם לו ובכה"ג שלא העד בלבד גרם לא שייך שבועת העדות וצע"ג וגם הו"ל עדות שאילה"ז לפי מה שנראה מהתוס' ב"מ דף ד' דגם בעד אחד שייך דין הזמה היכא שבא לממון ועיין בקצה"ח סי' ל"ח ובתשובה אחרת לענין עדות שאילה"ז בד"מ הארכתי ואם כן כאן שהיה יכול לטעון אח"כ לא חטפתי יכול העד לומר לא רציתי לחייבו ממון ולמה לא נשבע כנגדו והחזיק בטענתו הראשונה מיהו לפי מ"ש שם ליישב כל נסכא דרבי אבא דהעד מחייב ממון דלא יקשה דהו"ל עדות שאילה"ז דשם מיירי דהעד בא מקודם וכמ"ש המהר"ם וא"כ יוכל לומר לא רציתי לחייבו שבועה וכתבתי דלפמ"ש הר"ן דע"א יכול לחזור בו באמתלא אף כשהעיד בפני ב"ד וא"כ היה יכול לחזור בו כשראה שטען אין חטפתי ע"ש ואם כן הוא הדין כאן אבל מה שהקשיתי קשה וצע"ג: