ולכאורה יש להביא ראיה לשיטת הש"ך דעד אינו יכול לעשות שתי פעולות מהא דכתב הרא"ש ריש ב"מ להוכיח דאין עד המסייע פוטר מהא דהשוכר ישבע ולמה לא יהיה השואל עד המסייע ודחה הרא"ש דמיירי בכגון דהשואל א"י איך מתה והדבר תמוה דאם כן היאך יפרנס הא דאמרו שם פעמים ששניהם באשם ושניהם בחטאת ואמאי לא יהי' עד המסייע דשם יודע ונשבע וכמדומה שכן הקשה בתפארת שמואל ולפמ"ש הש"ך אתי שפיר דהש"ס דמיירי לאחר שתיקן שבוע' א"ב לר"ה וכמ"ש רש"י ואם כן מוכרח העד לישבע שבועה שאינה ברשותו לפטור נפשו ותו לא יכול לפטור דהו"ל כשתי פעולות והרא"ש מקשה במשנה דעדיין לא נתן שבועה שאינה ברשותו ואם כן א"צ השואל לעדות עצמו כלל רק לפטור וז"ב ובלא"ה יש לומר דבאמת לאחר שתיקן ר"ה שבועת שאינה ברשותו הוה העד עד הצריך שבועה ואינו מקרי עד כמ"ש התוס' בקידושין דף מ"ג משא"כ במשנה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ג (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.