ובחידושי אמרתי בישוב דברי רש"י בכתובות הנ"ל דמש"ה לא פירש לענין היפך דע"כ הא דנ"מ לענין היפך הוא בשביל שאינו רוצה לישבע דידע ששקר בימינו דא"ל דמתירא לישבע אף באמת דמזה לא ינצל דבלא"ה יוכל להשביע אותו העד וכמ"ש המהרא"י הובא בש"ך סי' פ"ז ס"ק ל"א וע"כ דהוא רוצה שלא לשבע משום איזה הערמה ואם כן ע"ז לא שייך לשון אי פקח וכמ"ש הט"ז בחו"מ בסי' ל"א דלשון אי פקח מורה במה שעושה ע"פ הדין ולא במה שעושה באיזה ערמה ע"ש והארכתי בזה במק"א ולכך פירש לענין איום שבועה דזה עושה בהיתר לאיים עליה שתשבע באמת וז"ב ודו"ק ועיין במהרש"א שם:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ג (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.