ומה שהקשה בריש כתובות דאמרו כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש הא עכ"פ לא כפל התנאי במח"כ זה אינו דבכה"ג דמקדש אדעתם והב"ד אינם רוצים זה הוה אומדנא דמוכח וכל דלא התנה כלל מועיל כמ"ש הרשב"א בגיטין. גם מ"ש על הב"ש בסי' ק"כ שכתב דבמלתא דעבידא לגלוי נאמן אף בנוגע ומביא ראיה מבכור וע"ז הקשה דלמה לא מביא מעגונה דנאמנת אף שמגיע לה הכתובה וכדומה יעיין בנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' כ"ז שדן כן ועיין בשו"ת זקני הפנ"י הנדפס מחדש ח"ב וכתב להיפך בנגיעה אינו נאמן יעו"ש ובתשובה ביארתי ואכ"מ:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ג (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.