שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ב (י״א)

והנה במה שהקשה בתוס' ב"ב דף ל"ד בנסכא דר' אבא דניהמניה במגו דלא חטפתי ובשבוע' לפענ"ד נרא' דבר חדש דהנה שמעתי קושיא בשם הרב הגאון בעל נו"ב ז"ל בהא דיליף מהר"ם מרוטנבורג דעד המסייע פוטר משבועה מק"ו דיכול לחייבו שבועה ועל זה הקשה דאדרבא כיון דמחייב שבועה ואם נשבע נאמן נגד העד אלמא דשבועה יש לו כח יותר מעד ואיך יפטור העד המסייע משבועה הא שבועה עדיף מעד וכ"כ בזה בחידושי. וכעת נ"ל דבר חדש דהנה ע"א בהכחשה אינו נאמן ואף בהכחשת בע"ד ולפ"ז מה דבממון אינו נאמן הבע"ד היא משום דנוגע לפטור עצמו ממונו ולפ"ז כל שנשבע ונסתלק הנגיעה וגם השבועה בודאי הוה איסור חמור ולענין השבועה נאמן בהכחשה שוב כל שנסתלק הנגיעה שוב נאמן מצד עצמו בהכחשה ומעתה שפיר יליף המהר"ם ק"ו דבאמת השבועה אינה עדיף מהעד רק שמסלק הנגיעה אבל העד אלים טפי וז"ב ולפ"ז כאן שאינו הכחשת בע"ד דהא מודה שחטף רק שאומר שדידי' חטף שוב אינו נאמן נגד העד ואף דמגו הוה כשני עדים כמ"ש התוס' בב"ק דף ע"ב הא כל דצריך שבועה אינו נאמן מצד עדות כנודע ואם כן שוב נשאר העד בתקפו כל דליכא הכחשת בע"ד וז"ב ראה זה דבר חדש הוא: