שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ׳ (ט׳)

ובזה גלותי היום דברי הרשב"א בעבודת הקודש מתלונת הרב הפר"ח סי' תצ"ז שכתב על מ"ש העבודת הקודש זימן בתוך הקן [ובעבוה"ק נדפס לפני הקן וט"ס וצ"ל בתוך הקן] ומצא בדף שלפני הקן או אף שלא בדף אלא שמצא לפני הקן אסורים שאני אומר שאותן שבתוך הקן הלכו להם ואלו אחרים שבאו משאר הקינים ואחר כך כתב היו שם שני קנים זה למעלה מזה וזימן בתחתונה ולא זימן בעליונה ואח"כ מצא בעליונה ולא בתחתונה אסורין שאני אומר שבתחתונה הלכו להם ואותן שבעליונה הם שנשתרבבו ובאו למטה ומשמע הא אם מצא בתחתונה אף שהיו לפני הקן היו מותרין ואם כן דברי הרשב"א סותרין זה את זה דלעיל כתב דלפני הקן אסורים ע"ש שכתב שתמה על רב מובהק שיסתור דבריו תכ"ד ולפמ"ש אתי שפיר וכל דבריו מאירין כשמש וכירח דבתחלה מיירי שיש רוב בשובכין אחרים שלא זימנם ואם כן יש רוב וקרוב באותן שובכין ואם כן שפיר כתב הרשב"א דכל שמצא לפני הקן אסורים דאזלינן בתר רוב אבל כאן מיירי שאין שם אלא אותן השני קינים וזימן בתחתונה ולא בעליונה וא"כ מצא בעליונה ולא בתחתונה ואם כן לולא החשש דאשתרבבו מה אית לן למיחש הא אין מקום לחוש רק לאותן שני הקינים דמרובא דעלמא הא כאן הוה קרוב ומצוי יותר וכמ"ש למעלה ואם כן פשיטא דהיה מותר [והרשב"א לשיטתו ספק מוכן מותר ועיין הה"מ פ"ב מיו"ט הלכה ו' ובלח"מ ובשעה"מ שם ואם כן אין מקום לאסור בכה"ג] והוצרך לחדש דחיישינן דאשתרבוב ואם כן ל"ש קרוב ומצוי דגם זה מצוי קצת ודו"ק ולכך כתב הרשב"א דאם מצאן בתוך הקן שוב אמרינן כנכ"ה וגם בפתח הקן וכמ"ש למעלה ומהתימה על הפר"ח דהשיג על הרשב"א ובמחכ"ת לא הבין דרכו שהוא פירש פירוש אחר בש"ס בענין רוב וקרוב ועכ"פ זכינו שנתברר כל דין רוב וקרוב לאשורו ת"ל גם נתברר ת"ל כל מה שהאריך הפר"ח בסי' ס"ג: