שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ׳ (ה׳)

ובזה מיושב היטב מ"ש רבינו בפ"ב מיו"ט הלכה וא"ו דטעם דזימן שחורים דהו"ל ספק מוכן ותמה הכו"פ סי' ס"ג דלמה כתב משום דהוה ס' מוכן הא הו"ל רוב וקרוב ואזלינן בתר רוב והו"ל ודאי ולפמ"ש אתי שפיר דהרמב"ם לשיטתיה דס"ל גבי ענבי דמצנעי כשיטת הרמב"ן דהו"ל קרוב ומצוי ואזלינן בתר רובא רק שכבר כתבתי דאפשר דלא ס"ל לרבינו לגמרי כשיטת הרמב"ן רק דלחומרא חיישינן לקרוב ומצוי ולכך אסורין הענבים ולפ"ז שפיר כתב רבינו דס' מוכן אסור וז"ב מאוד והיא כפתור ופרח. איברא דלפ"ז קשה מאי מסייע ליה לר"ח הא אף אם נימא דרוב וקרוב שקולים הם והו"ל ס' מוכן ואסור וכבר תמהו בזה הפ"י והצל"ח והשעה"מ אך באמת נראה דזה ודאי דקרוב מן התורה כדכתיב והיה העיר הקרובה ורוב מן התורה ואם כן אי לאו דר"ח פשיטא דאזלינן בתר קורבא דכל דקורבא הוה מעלה ל"ש ס' דבשלמא ברוב שפיר שייך להסתפק כיון דאיכא מיעוט כנגדו אבל אם נימא דאזלינן בתר מעלת קורבא שוב לא שייך להסתפק שמא שקולים הם דקרוב הוא מצד הסברא דתלינן שמהקרוב בא ולא שייך רוב ומיעוט ולכך קאמר דמסייע לר"ח דקרוב ורוב רובא עדיף ואם כן ניהו דבקרוב ומצוי חיישינן למה שמצוי יותר אבל פשיטא דמכלל ס' לא יצא וז"ב: