שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ׳ (ד׳)

ולפמ"ש א"ש דבאמת מענבי דמצנעי לא מוכח אף לפי שיטת הרמב"ן רק דנאסרו מספ' דחיישינן לקרוב ומצוי אבל לא לחשבהו כודאי להקל עי"ז ותדע דהרי הנימוק"י בעצמו בב"ב הביא דברי הרמב"ן הנ"ל בענבי דמצנעי ואילו בהך דיצחק ריש גלותא חלק על הרמב"ן וע"כ כמ"ש ובזה אני אומר ליישב דברי הט"ז בא"ח סי' שכ"ה ס"ק ז' שכתב לתמוה דלמה אזלינן בתר קרוב ומצוי והא אף בקרוב ומצוי אזלינן בתר רוב כתב השעה"מ פ"ב מיו"ט ובא"ר שם דשאני הכא דאמרינן כאן נמצא כאן היה וכוונתם דכמו דבענבי דמצנעי אמרינן כנכ"ה והוה קרוב ומצוי וה"ה כאן כיון דהוה קרוב ומצוי יותר מסתבר לתלות דממקום הקרוב בא שזה מצוי לו יותר והו"ל כמו מקומו [ובתשובת נטע שעשועים סי' ס"ז הפליא בזה עליהם דמה ענין כנכ"ה בזה דזה דוקא במקומו ממש אבל כאן אינו מקומו ממש ואיך שייך כאן כנכ"ה ע"ש שהאריך אבל חלילה שיטעו בזה וכוונתם דעכ"פ קרוב ומצוי מקרי וקרוב ומצוי הוה להרמב"ן כמו כנכ"ה דנחשב קרוב ומצוי כמ"ש הרמב"ן בחידושיו בהדיא ע"כ יפה תמהו על הט"ז דהרי היא גופא קרוב ומצוי הוא קרוי ליה רק דכתב דבב"ב משמע דאף בקרוב ומצוי אזלינן בתר רוב וע"כ תמהו מדברי הרמב"ן הנ"ל וכן ביאר בשעה"מ בהדיא והקשה מדברי הט"ז סי' רצ"ד ס"ק י"ז שכתב בהדיא כן בישוב דברי הרמב"ם גבי ענבי דמצנעי יעו"ש] ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת ניהו דיש לומר דהרמב"ם והטור ס"ל כסברת הרמב"ן אבל זה דוקא לגבי ענבי דמצנעי ולחומרא דחיישינן לקרוב ומצוי אבל לא להקל בזה ע"י דנחליט שהוא מקרוב ומצוי וכמ"ש דבזה הרמב"ן יחיד בדבר ומיקל בהך יצחק דריש גלותא ע"י כאן נמצא כאן הי' והוה קרוב ומצוי והנימוק"י חולק ע"ז וכו' דדוקא בעגונא יש מקום לסמוך ע"ז עכ"פ מ"ש הפ"מ בפשיטות דבקרוב ומצוי יש להקל וכן הסכים עמו הגאון בעל זכרון יוסף סי' כמו שהביא בשו"ת נט"ש הנ"ל ולפמ"ש מלבד דכל הפוסקים הלא המה התוס' והרא"ש והג"א ודעימייהו חולקין על גוף סברת הרמב"ן הנ"ל אבל גם להרמב"ן יש מקום לפלפל דלקולא לא נימא כזאת כמ"ש למעלה. ובזה ישבתי לנכון מה שהקשיתי זה רבות בשנים בתשובה אחת לשיטת הפ"מ והז"י דקרוב ומצוי עדיף מרוב א"כ איך אמרינן בביצה דף י' ע"ב זימן שחורים ומצא לבינים וכו' ומוקי לה בש"ס כגון דמצא שחורים במקום לבנים ולבינים במקום שחורים מ"ד אתהפוכי אתהפך ואינהו נינהו קמ"ל הנך אזדו לעלמא לימא מסייעא ליה לר"ח דאמר רוב וקרוב הלך אחר הרוב וקשה גם לר"ח מי ניחא הא כאן עכ"פ הוה קרוב ומצוי דיותר סברא לתלות שאתהפוכי אתהפוך ואינהו נינהו מלמתלי דהנך אזדו לעלמא והוי אחריני נינהו ואם כן היכא חיישינן לרובא דעלמא ולפמ"ש א"ש דאף בקרוב ומצוי אינו רק ספק ואם כן כאן דהוה ספק מוכן ואסור מספק וז"ב: