אמנם אחר העיון נראה דכאן לא שייך קבוע דניהו דאקבע כאן לשקלים ולנדבה אבל גוף המעות אף למ"ד הזמנה מלתא היא מותר לשנות המעות דמעות הוה כטווי לארוג כמ"ש התוס' בסנהדרין דף מ"ח ועיין ש"ע או"ח סי' קנ"ג ס"ה בט"ז ס"ק ב' ומג"א ס"ק ה' ע"ש ותראה דגוף המעות ודאי מותר לשנות רק דמחויב לתת אחרים תחתיהן ואם כן עכ"פ גוף המעות אין כאן קביעות ובפרט מקדושה קלה לחמורה ועכ"פ מקדושה לקדושה אף שהיא קלה דכ"ע מודה דמותר אף למ"ד הזמנה מלתא היא ועיין מג"א סי' ל"ב בשם הלבוש ואם כן לא שייך כאן קביעות ושוב אזלינן בתר רובא נגד קרוב ושפיר מקשה ולכך הוצרך הרב לאוקמא כשהן שוין במעות: ובזה מיושב מה שהקשו האחרונים דאכתי עכ"פ הא ששה שופרות לנדבה ואחד לשקלים ואיכא אכתי רוב ולפמ"ש אתי שפיר דלזה שוב שייך קביעות דבשלמא לענין המעות ל"ש קבוע דיכול לשנות המעות אבל המקום נקבע עכ"פ אחד לשקלים והו"ל קבוע ואזלינן בתר קורבא ודו"ק היטב כי ענין נחמד הוא וקצרתי. ומן האמור נראה ראיה ברורה למה שכתב הפר"ח סי' ס"ג דאם שוים מחצה עכו"ם ומחצה ישראל ונמצא הבשר קרוב לבית ישראל דהבשר מותר דאזלינן בתר קורבא כל דליכא רובא נגדו ובחות דעת סי' ס"ג חולק עליו ואני תמה דהרי הרב אומר כן דמיירי שהם מחצה על מחצה ולכך אזלינן בתר קורבא וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ׳ (י״ג)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.