שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ׳ (י״א)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה הר"ן באלפסי בחולין דף ס"ג גבי הא דאמרו דקונין ביצים בכל מקום ואין חוששין לא משום נבילות ולא משום טריפות ופריך ודלמא דעוף טמא הוא והקשו בתוס' הא עופות טהורים מרובים יותר מן הטמאים וכתב הר"ן דמקשה דבמקומות שהן שכונת המדברות דעופות טמאים מרובים יותר ע"ש ובשו"ת כנסת יחזקאל חלק יו"ד סי' כ"ד תמה ע"ז דהא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואם כן ניהו שהן קרובין יותר מכל מקום רוב עופות טהורין. ולפמ"ש הרמב"ן דבקרוב ומצוי אזלינן בתר המצוי אם כן פשיטא דבשכונת מדברות והסמוך מקרי מצוי יותר אותן עופות הטמאין ואזלינן בתר קרוב המצוי וזה מצוי יותר שאלו עופות שכיחין שם יותר ואין דרכם להיות במקום אחר וגם ממקום אחר קשה שיבואו לשם שהאויר משונה ולדברי הר"ן צ"ל דלאו דוקא שכונת המדברות דגם בשאר מקומות יש לחוש שמא אותו מקום מצוי טפי טמאים מהטהורים וגם יש מקומות שמצוי יותר עופות טמאים ושם אזלינן בתר קרוב ומצוי ואם כן ממילא בכל המקומות יש לחוש דלא מועיל הרוב דהמקומות הם קבועים וכבר הקשה הרב מקינון דיאסר בכל העולם מלזרוע דשמא הוא מעגלה ערופה והול"ל קבוע ותירץ דהו"ל קבוע שאינו ניכר ולפ"ז כאן דעכ"פ יש קבוע שניכר כגון סמוך לשכונת מדברות אם כן בזה ל"ש רוב דהמקומות הם קבועים ועיין שעה"מ הלכות מגילה הלכה י"א מ"ש בזה דלמה ניזול בתר רוב העיירות והא הו"ל קבוע והאריך בזה ובמקום אחר הבאתי דברי התומת ישרים בהגהת הרי"ף שלא נדפס על הגליון שהאריך בזה דהו"ל קבוע וע"כ דברי הר"ן נכונים. ובזה מיושב קושית הכנסת יחזקאל שם דלהר"ן מה משני באומר משל עוף פלוני וטהור וכן נקבע להלכה והא במקום שאין סמוך לשכונת המדבר א"צ שיאמר מעוף פלוני וטהור דאזלינן בתר רוב ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק. והנה התוס' תירצו שם דניהו דעופות טהורים הן הרבה מכל מקום אפשר שיש בטמאים מינים יתירים על הטהורים ותמה בכנסת יחזקאל שם דהא בתשע חניות אזלינן בתר רובא אף דבחנות המוכרת טריפה יש הרבה יותר מכל הבשר הנמכר בתשע חניות מ"מ אזלינן בתר רוב חניות והוא הדין בזה ובאמת שהאחרונים נסתפקו בדין הזה אי אזלינן בתר רוב החניות או בתר רוב הבשר אך לפענ"ד היה נראה דאף אם נימא דאזלינן בתר רוב חניות היינו משום דבאמת נקבע כאן רוב חניות א"כ ניהו דקבוע גזירת הכתוב דאף החנות אחת מקרי קבוע והוה כמחצה על מחצה אבל עכ"פ כיון דיש לתלות בתר רוב החניות שהם קבוע הניכר ורוב והחנות האחת אף שיש רוב בזה עכ"פ לא ניכר בה הרוב שיהיה נקבע שם הבשר הרוב דלפעמים יש בהרוב בשר ולפעמים אין בה כ"כ בשר ואם כן טפי אית לן למיזל בתר רוב החניות שהן רוב וקבוע הניכר ממה דניזל בתר רוב בשר שאינו רוב וקבוע הניכר דהחניות ניכר הקבוע אבל לא בבשר וכעין זה כתב הט"ז סי' ק"א ס"ק י"ד וכמ"ש שם בגליון הש"ך לפרש דברי הט"ז שם ע"ש וה"ה בזה ולפ"ז זהו שם אבל כאן דכשם דבפרטים יש רוב טהורים כן במינים הרוב טמאים י"ל דאזלינן בתר מינים הטמאים ודו"ק. וכ"ז כתבתי כפי מ"ש התוס' אבל בר"ן העתיק להיפך דאף שהמינים טהורים יותר על הטמאים אבל הפרטים הם טמאים יותר מן הטהורים ע"ש והוא הנכון ודו"ק ועיין בחוות דעת בסי' ק"י ס"ק ז' ובסי' ס"ג בליקוטיו האריך בדין הנ"ל ולא זכר הטעם הנ"ל נראה לפענ"ד הטעם שכתבתי נכון ובזה ממילא נסתר ראיה שלו להיפך ע"ש גם הכנס"י הנ"ל כתב כן בפשיטות באין ס' דאזלינן בתר רוב החניות וכן עיקר:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.