והנה מדי עברי בדבריו בדרך רהיטא ראיתי תרי מלתא דתמיהי בדבריו דמה שהקשה שם מחצבא דחמרא דאיך שרי הא רובא דעלמא עכו"ם הוה ויי"נ הוה תמהני מדוע לא הזכיר שזו קושית התוס' במקומו ותירצו דרוב גנבי ישראל ועיין סי' קכ"ט בי"ד ובט"ז ובסי' רצ"ד בט"ז וגם מה שהאריך בדברי הרשב"א בתשובה כת"י לענין בשר הנמצא בתוך הבית ולא נודע מאין בא ע"ש שכתב שיש להתיר אף שרוב המולחים גוים משום דהו"ל קרוב ומצוי וקרוב ומצוי עדיף מרוב כדאיתא פרק לא יחפור במחכ"ת לא ידעתי היכן מוזכר שם דקרוב ומצוי עדיף מרוב והוא בעצמו הביא בענבי דמצנעי דהוה בודאי קרוב ומצוי הביא דברי הרא"ש והתוס' שחולקין על הרמב"ן והביא גם בשם הרשב"א שחולק עליו אף שלא ראיתי דברי הרשב"א אמהמנותא דידיה קא סמיכנא עכ"פ היכן כתב כאן להיפך גם מ"ש שכן נמצא פרק לא יחפור במחכ"ת טעות נזדקר לפניו ושם אמרו רוב ומצוי קאמרת רוב ומצוי לא קאמינא והיינו שאם הרוב הוא מצוי בודאי אזלינן בתר הרוב אבל לא בקרוב ומצוי שזה תלוי באשלי רברבי ודוק היטב ומובטחני כי המעיין ימצא ת"ל הדברים ישרים ויגעתי ומצאתי ת"ל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ׳ (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.