שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ט (ג׳)

ובזה מיושב מה שהקשה הנוב"י מהד"ת חלק חו"מ סי' נ"ט דל"ל טעם דרודף ת"ל דכיון דאינו נהרג עליו שוב מותר להרגו בשביל אמו ע"ש שהאריך בזה ולפמ"ש אתי שפיר דאי לאו דהוה רודף שוב היה אסור משום דליכא מידי דלישראל שרי ודו"ק. נהדר לקמייתא לענין עובר ירך אמו ועיין בחולין דף ע"ז דאיבעיא להו מאי למנות בו ראשון ושני כר' יוחנן ס"ל דמונין בו ראשון ושני ור"ל ס"ל דאין מונין בו ראשון ושני ופליגי אי חד גופא הוא ואי שנים ולכאורה י"ל דפליגי אי עובר ירך אמו או לא ור"י ס"ל דעובר לאו ירך אמו והו"ל שני גופים ור"י ס"ל דחד גופא הוא. ובזה ישבתי לנכון מה דלא הביא הרמב"ם הך פלוגתא אי מונין בו ראשון ושני דהרי כבר כתבתי דבמידי דתלוי בחיות י"ל דאף אם נימא דעובר ירך אמו מ"מ יש לו חיות בפ"ע ולפ"ז כיון דמסיק הש"ס התם דלרבנן אינו מטמא טומאת אוכלין מפני שהוא חי וכל שהוא חי אינו מטמא טומאת אוכלין אם כן כיון שיש לו חיות בפני עצמו שוב אינו מטמא טומאת אוכלין וכ"כ רבינו בפ"ב מאה"ט הלכה ז' יעו"ש דאף כשהוא בבטן החי אינו מטמא ויפה עשה שהשמיטו. הן אמת דבעת למדי הסוגיא שם דהרי ר' יוחנן בעצמו ס"ל דלרבנן אינו מטמא כדאמרו שם אמר ר' יוחנן הא מני ר' יוסי הגלילי היא ע"ש ואם כן היאך נחלק עם ר"ל אי מונין בו ראשון ושני והא לרבנן אין החי מטמא כלל ואף דהוה כשחוט מ"מ לענין טומא' אינו מטמא וכמ"ש רש"י ומדברי הרמב"ם והר"י קורקוס שהביא הכ"מ שם מבואר עוד יותר דאף שנטרף אמו מ"מ הוא כחי חשוב ואינו מטמא. וכבוד גיסי הה"ג וכו' מוהרמ"ז ני' העירני דבלא"ה צ"ל דפליגי ר"י ור"ל שלא אליבא דהלכתא דהא מוקי הש"ס כר"ש דשחיטה מכשרת ואנן לא קי"ל כן. אבל באמת ל"ד דבאמת אף בלי ר"ש עכ"פ נ"מ בפלוגתא כגון שהלך בנהר והוכשר וכדאמרו שם וגם לענין קדשים דחבת הקדש מכשרת כמ"ש המהרש"א בשם בעל המאור יעו"ש אבל מה שהקשיתי קשה דזה לא נ"מ כלל דלרבנן מקרי חי אף בעודו במעי אמו ואינו מטמא וצ"ל דבאמת הא בעיא דר"י ור"ל היא לענין בן ח' חי דמדברי הרמב"ם לא נשמע רק בבן ט' חי דמקרי חי לגמרי. אבל בבן ח' אפשר שמטמא ורש"י שפירש דהאי בעיא היא בבן ט' הוא לפי הה"א דלא ידענו מפלוגתא דריה"ג ורבנן אבל לדידן באמת עיקר נ"מ היא לבן ח' חי ועיין במהרש"א שם לפ"ז הדר יקשה דאם כן למה השמיט הרמב"ם הדין. אך לפמ"ש במק"א דמ"ש התוס' דלענין חיות היא נחשב בפ"ע היינו לדידן מחלקינן כן אבל למאי דס"ל עובר ירך אמו בכל גווני הוא ירך אמו ולפ"ז יש לומר דמה שנחלקו ר"י ור"ל היינו דלפמ"ש דר"י ס"ל דחד גופא דעובר ירך אמו הוא ולכל מילי ס"ל כן ואם כן שפיר הי' מקום שיטמא ורק שאין מונין בו שני ולר"י דס"ל עובר לאו ירך אמו אפשר דס"ל כיון דבן ח' הוא שפיר מטמא אבל לדידן אין נ"מ דגם בבן ח' כיון דלענין חיות נחשב בפ"ע א"כ שוב אינו מטמא דחי אינו מטמא דאף דזוטר חיותא ועודו במעי אמו ועובר ירך אמו ולא חשוב חי בפ"ע תא לענין מידי דתלוי בחיות חשבינן ליה בפ"ע וחי אינו מטמא משא"כ לר"י ס"ל דכל שהוא במעי אמו לא חשיב חי בפ"ע כל שזוטר חיותא כנלפענ"ד אבל לא נתחוור לי כל הצורך ואמרתי בחפזי. שוב ראיתי בלב אריה שהעיר קצת מזה דר"י ס"ל דעובר לאו ירך אמו הוא יעו"ש ודוק: