שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ח (ז׳)

עוד יש לומר דהרי גם אם הוא לפנינו אנו אומרים רוב מצויין אף שלא ידענו אותו אם כן מה בכך שנמצא מכל מקום בעת ששחט אף שלא ראינו אותו הוה אמרינן דנשחט כהוגן ואם כן גם כעת אין אנו דנין רק על איש פרטי שהיה שוחט ודו"ק. והנה בענין חשוד לגניבה דאינו חשוד לשחוט שלא כהוגן ראיתי בער"ח מרחשון ב' נח תרכ"ז מכתב שכתב הרב מו"ה אבא איסרליש ני' האבד"ק זבאריב שהקשה במ"ש הרמב"ם בשו"ת פאר הדור דאף דחשוד על הגניבה אינו חשוד על השחיטה מכל מקום אין ראוי לעשותו שוחט בצבור וע"ז הקשה מהא דנודר ועובד יורד ומגרש הרי דכשר לעבוד עבודה. ולא ידעתי מה קשיא ליה שם נודר ועובד הרי דנודר שלא לעשות כן ולפרוש עצמו מהאשה הפסולה וכל שמקבל עליו לעשות סגי בזה אבל כאן כל דחשוד על הגניב' ניהו דלא מפסל משחיט' אבל עכ"פ מכוער הדבר לקבל שוחט כזה שהוא גנב אף שאינו פסול על השחיטה. עוד יש לי לומר דשאני כהן העובד דאחיו הכהנים לא יניחו אותו להיות עם האשה הלזו ולא עם שאר נשים פסולות אבל גנב מי יוכל לשמור אותו ואם הוא שוחט לבדו מי ישמרנו וע"כ פסול וגם זה לא כתב הרמב"ם רק מצד חומרא וז"ב ופשוט: