והנה ער"ח מרחשוון שנת תבר"ך ה' נח הקשה אותי הרב החריף מו"ה זלמן ני' לארבר בוים נכד הגאון מליסא ז"ל בהך דמצא גדיים שחוטים דהש"ס רצה לומר כיון דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם דמותרין ועל זה הקשה דהרי התוס' בשבועות דף מ"ו כתבו דלא שייך אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כל דאין אנו דנין על איש פרטי וכמה גנבי איכא בעלמא וכ"כ הש"ך בחו"מ סי' קל"ג ועיין ב"ש סי' מ"ב במצא כתוב בשטר קידש איש פלוני ואם כן הוא הדין כאן כל דנמצא לא שייך רוב מצויין אצל שחיטה דאטו ליכא אינן מומחין בעולם והשבתי דכאן הוה כמו מיעוטא דמיעוטא אינו מומחה ויהיה רשע שילך לשחוט ולמה לא ישלח למומחה לשחוט ומיהו גוף קושיא לפענ"ד לק"מ דכאן בעת השחיטה אמרנו דהוא מן הרוב מצוין אצל שחיטה ואם כן אף שנמצא אח"כ מכל מקום כבר החזקנו בעת השחיטה דהיה מן הרוב אבל שם אנן מסתפקין דלמא היה גנב שגנבו ואם כן לא הוחזקו כלל שלא גנב ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ח (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.