שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ח (ג׳)

והנה לכאורא צריך להבין אמאי באמת במצא שחוט כשר משום דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן הא כיון דלא נודע מי הוא ניחוש שמא באמת שחט אף שלא ידע מהלכות שחיטה ואין לומר דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן דמסתמא אם לא יודע הלכות שחיטה לא היה שוחט דזה אינו דכל שלא נודע מי הוא לא שייך אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזיקין דכמה רשיעי בעלמא וכעין שכתבו התוס' בשבועות דף מ"ז לענין גנובים במגו דהשאלתם דנאמן דלא שייך אחזוקי אינשי ברשיעי וגנבי לא מחזקינן דהא כמה גנבי איכא ועיין בש"ך חו"מ סי' קל"ג והוא הדין בזה אך יש לחלק דשם הוא טוען שנגנב ממנו וכל שלא נודע מי הגנב לא שייך אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן דהא עכ"פ נגנב ממנו ויש גנבים בעולם אבל אם נמצא שחוט ולא ראינו שום ריעותא וכיון דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם מה"ת לחוש ולהחזיק ריעותא דמה שחשוד על הגניבה אינו ריעותא לענין שחיטה כלל דהא חשוד לד"א אינו חשוד לשאר דברים כמ"ש סי' קי"ט ואם כן מה"ת להחזיק ריעותא וכעין זה כתב הרי"ף בפ"ק דחולין ליישב הא דסמכינן על רוב מצוין ולא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה משום דכל שלא ראינו ריעותא לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואם כן הוא הדין בזה ועיין ריש סי' קי"ט ובש"ך שם ס"ק א' דלא קי"ל כהרמב"ם וכל אדם מחזיקין בחזקת כשרות אף לענין שחיטה ולפענ"ד נראה דבר חדש דלענין שחיטה ודאי סמכינן על רוב מצוין ומחזיקין ליה בחזקת כשר דאם נחזיק בשחיטה שאינה ראוי אם כן יהיה מטמא דנבילה מטמאה והרי בחזקת איסור קיימא הבהמה בחייה אבל בחזקת טומאה לא קיימא וכדאמרו בחולין דף ט' לענין לא בדק סימנים וא"כ אדרבא בחייה היה לה חזקה שאינה מטמא ואם כן אם נחוש שמא לא נשחטה כראוי היא נבילה שמטמא והרי יש לה חזקה שלא נטמאה וז"ב. איברא דאנן קי"ל בלא בדק סימנים דהוה נבילה ומטמא ולא אמרינן דלא קיימא בחזקת טומאה ועיין בחידושי רשב"א ור"ן שכתבו טעם לזה ולפענ"ד יש לומר דכיון דזה תלוי בזה דאם היא בחזקת איסור וכל שלא נשחטה ונתנבלה הרי היא מטמאה ואם כן החזקות קשורות זה בזה והרי בחזקת איסור קיימא ולכך ע"כ מחזיקין אותה בחזקת טומאה גם כן ועיין בנודע ביהודה מהדו"ק חלק אהע"ז סי' מ"ג ובפרט אם נימא דמחזיקין מאיסור לאיסור אפשר דהוא הדין לטומאה אמנם כל זה בלא נבדק הסימנים אבל בסתם שחיטה שיש לנו רוב שנשחטה כהוגן אם כן עכ"פ לענין טומאה יש לנו רוב וחזקה שאינה נבילה ואם כן ממילא שוב אמרינן להיפך כמו דאינה בחזקת טומאה ע"כ גם דחזקת איסור לא הוה דהחזקות קשורות זו בזו ובזה ממילא מיושב מה שהקשו הקדמונים דנימא סמוך מיעוטא לחזקה דזה אינו כיון דלענין טומאה לא שייך סמוך דליכא חזקת טומאה ואדרבה אתחזקה בטהרה ואם כן הוה לענין הטומאה חזקה ורוב ממילא גם בחזקת איסור אינו עכ"פ יהיה איך שיהיה דברי הש"ע וכל הפוסקים נכונים ודברי היראים צריכין נגר ובר נגר להולמם וד' יודע כי נצערתי מאוד על דבריו הקדושים ומה אעשה כי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים: