ובזה יש ליישב גם דברי הכ"מ שכתב ליישב דברי רבינו דכשם שחשו למיעוט שאינן מעשרין אף דהרוב מעשרין דחיישינן למיעוט וה"ה דחיישינן בס"ס והדבר תמוה דהרי חזינן בדבר שיש לו מתירין דהר"ן חושש דלא סמכינן על הרוב ואפ"ה בספק ספיקא מקילין וכמבואר בסי' ק"י ולפמ"ש הש"ך במקום דאיכא ס"ס שמא אין כאן איסור בודאי סמכינן אס"ס והוא הדין כאן דהס"ס היא שמא אין כאן טבל כלל ובאמת צ"ע דאמאי לא אמרו סתם דלכך הוה פירות ע"ה דמאי דהו"ל דבר שיש לו מתירין ולא סמכינן על הרוב דהרי טבל חשוב דבר שיש לו מתירין ומיהו כיון דליכא הבעלים להפריש ל"ח דבר שיש לו מתירין ועיין תוס' ע"ז דף ע"ג ע"ב ד"ה טבל עכ"פ מ"ש הכ"מ בפשיטות היא תמוה ולפמ"ש לומר דכל דרבנן חשו למיעוט שוב אמרינן סמוך מיעוט לחזקה ולכך ל"מ גם ס"ס במקום דאיכא חזקת טבל ואמרינן סמוך מיעוטא לחזקה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ו (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.