והנה במ"ש התוס' דחיישינן למיעוטא מדרבנן היכא דאיכא חזקה לכאור' צריך ביאור דאם כן בדמאי דאיכא חזקת טבל מהראוי לחוש למיעוט בהדי חזקא והיאך אמרו בכתובות דרבא אמר בדמאי הקלו והיינו דאף ספק ליכא והא עכ"פ ספק איכא דנימא סמוך מיעוטא לחזקה וע"ש בדף ג' ע"ב דפירש"י בהדיא דלכך בדמאי הקלו דאף ספק אין כאן ואמאי והא שייך לומר סמוך מיעוטא לחזקה. אך באמת זה אינו דאם כן יקשה לר"מ דחייש למיעוטא מה"ת אם כן אמאי לא נחמיר בדמאי מה"ת ואף אם נימא דאינו רק מדרבנן הא לדבריו ודאי כל דיש חזקה בהדיה מצרפינן וחיישינן מה"ת ובאמת שהתוס' הקשו כן בבכורות דף כ' ע"א ד"ה ואבע"א וכתבו דאין זה חזקה דדלמא כר"א א"נ דאין לנו להחזיק אדם בחזקת רשע בשביל המיעוט שאינם מעשרים ולפ"ז שוב לא שייך סמוך מיעוטא לחזקה ואם כן מכ"ש לרבנן דלא שייך סמוך מיעוטא לחזקה דאין לנו להעמידו בחזקת רשע משום המיעוט דבאמת ל"ח בכ"מ ואף דהחמירו בדמאי מדרבנן מכל מקום הקלו בזה. ובזה יש לומר הא דאמרו בב"מ דף נ"ו ע"ב קשיא ליה לר"א תרומת מעשר של דמאי וכי עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה והקשה הריטב"א דמה קושיא הא מצינו כמה פעמים דעשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ולפמ"ש אתי שפיר דרבא לשיטתו שפיר אמר דקשיא ליה לר"א דהרי הוא משני דבדמאי הקלו וא"כ לא עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואם כן אמאי עשו כאן לענין חומש חיזוק לדבריהם וע"ז משני ר"מ היא והיינו דלר"מ כיון דהוא חש למיעוט ואם כן עכ"פ כל דחש להמיעוט מדרבנן שוב הו"ל סמוך מיעוטא לחזקה דלא שייך לומר דלא מחזקינן בחזקת רשע בשביל המיעוט דלר"מ שפיר מיחש חיישינן בשביל המיעוט דכל דרבנן חשו בדמאי שמא לא עישר שוב שייך לדידיה סמוך מיעוטא לחזקה ובאמת גבי חמרין גופא ר"מ חייש ועשה חיזוק ועיין בכתובות דף כ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ו (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.