שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ו (י״ג)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לכאורה הוה תמוה לי בהא דאמרו בנדה דף כ"ג אמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה לידה ושטו אטום טהורה ופירש"י דנקוב ס"ל דטריפה חיה הרי מבואר דאינו רק טריפה דאם היה נבילה לא הוה אמו טמאה לידה וכדאמרו בין ר"י לרבי יוחנן איכא בינייהו הא דאר"א ניטל ירך וחלל שלה נבילה ופירש"י דלא מטמאה ואם כן מבואר דושט נקוב מחיים עכ"פ לא הוה נבילה וחפשתי בספרים ומצאתי בכו"פ סי' ל"ג שם שבסוף דבריו שם הרגיש בזה. אמנם אחר העיון לא קשה מידי דהנה הרמב"ן והר"ן בחידושיהם תמהו בזה על רש"י דניהו דטריפה אינה חיה מ"מ למה לא נטמא האשה טמאה לידה דכל שיש ספק שמא אינו מן הבטן וניקב אחר כך שוב הוה עכ"פ לידה ולא גרע מנפל וע"כ פירש באמת דזה לד"ה דוושטו נקוב טמאה אף למ"ד טריפה אינה חיה רק דוושטו אטום כיון דאינו כדרך היצירה אין אמו טמאה לידה ואם כן אף דנבלה הוה מחיים מ"מ כל דיש לומר דנקב אח"כ עכ"פ לידה מקרי ושפיר אמו טמאה והא דאמר דבין ר' ינאי לר"י איכא בינייהו הא דר"א דניטל הירך היינו לפרש דברי הברייתא כדי שינטל מן החי וימות אבל גוף הענין דטמאה לידה הוא אף למ"ד טריפ' אינה חיה ע"ש ובזה יתיישב קושית התוס' דרבא ס"ל בבכורות דטריפה אינה חיה ולפמ"ש הרמב"ן והר"ן א"ש ודוק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.