שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ו (י׳)

ובזה מיושב היטב קושית השעה"מ פ"א מיו"ט ה"ב שהקשה למ"ש האו"ה דבגבינות של עכו"ם לא מועיל ס"ס וכל שאסרו חז"ל מחמת ספק שבגופו הוה כאלו ראינו בודאי שהעמידה בקיבת עכו"ם ול"מ ס"ס והקשה השעה"מ דהיאך כתב כן בפשיטות הא בדמאי גם כן אסרו מחמת חשש איסור בנופו ואפ"ה מחשב ס"ס לשיטת הראב"ד וגם להרמב"ם היא רק משום דחשו למיעוט הא לא"ה הוה ס"ס ולפמ"ש אתי שפיר דכאן ליכא למימר שהוה כאלו ודאי טבל דל"מ למ"ש הש"ך דבגבינות עכו"ם עשו כוודאי איסור תורה והיאך אפשר לאפוקי הע"ה מחזקת כשרות ולומר שבודאי לא עישר וכיון שלא נעשה כודאי שוב מצטרף לס"ס ואף להפר"ח סי' ק"י דכתב דהוה איסור דרבנן בודאי גם כן א"א בע"ה לעשותו רשע כל כך שלא יעשר ולא הוה רק ספק ומצטרף לס"ס לולא דחשו חז"ל להמיעוט ולא מועיל ס"ס דשוב הוה חזקת טבל כל דכבר חשו וז"ב כשמש: