שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ה (י״א)

והנה בהא דאמרו בעירובין דף ל"ו רבא אמר התם תרי חזקא לקולא ופירש"י דמש"ה מטהר ר"מ אף בשני כתי עדים משום חזקת חי ועוד דהעמד נוגע על חזקת טהרה שלו וקשה הא לא שייך חזקת חי כלל כמ"ש הט"ז וצ"ל דלר"מ דמטהר אף דלא שייך כאן חזקת חי וע"כ צ"ל דברה"ר א"צ לחזקת חי דברה"ר אף בספק גרידא טהור ור"מ ברה"ר הוא דמטהר ועיין תוס' שם דף ל"ה ד"ה כל וא"כ שוב שייך תרי חזקי לקולא דעכ"פ אטו ודאי הוא דמת מקודם ואנן רק מספקינן ושפיר שייך חזקת חי. והנה במ"ש האו"ה כלל ל' דבבא לפנינו כשהוא קשה אני הולכין בתר שעת מציאה ואפילו שבודאי הי' רק בעת האיסור דשמא נתקשה תוך מעל"ע לנפילת העכבר והביא ראיה מהא דהולכין בתר שעת מציאתן בטומא' והנה לכאורה קשה הא מזמן לזמן מחזקינן ריעותא כמ"ש המהר"ם לובלין ומ"א בסי' תס"ז וראיתי להכו"פ שתמה להיפך בסי' ק"ד דהא דאזלינן בתר שעת מציאתן הוא דוקא בקדשים ולא בחולין ותמהני דלא הזכיר דברי המהר"ם לובלין והמ"א דגם בחמץ מחזיקין איסור מזמן לזמן ובאמת שהאחרונים הקשו מזה דדוקא בקדשים מחמירין אבל עכ"פ הם כתבו כן ועכ"פ להיפך קשה ולפענ"ד יש לומר דהא ר"ה מפרש דע"כ לא מחזיקין ריעותא מזמן לזמן רק היכא דכעת בודאי נאסר רק דהספק אם גם קודם הי' האיסור בזה אמרי' דכיון שכעת בודאי אסור אתרע חזקת כשרות לגמרי ולכך מחמירין אף בחולין [ובזה יש ליישב מ"ש התוס' דבחולין לא אמרינן כן ולפמ"ש י"ל דע"כ לא אמרינן דדוקא בקדשים מחזיקין מזמן לזמן היינו לענין טומאה לעשות בודאי משא"כ בחולין לא הוה כודאי אבל עכ"פ ספק יש ומחמירין גם בחולין] ולפ"ז כאן בכבוש ובעי יום שלם א"כ אם לא נחזיק שהי' מקודם ונכבש יום שלם ליכא גם כעת שום ריעותא רק הנפילה לחוד ובזה לא מחמירין לחוש למפרע דהא עיקר הריעותא לא נחזיק רק עי"ז שנחזיק למפרע וזה לא אמרינן ודו"ק. ובשנת תרט"ז י"א אלול הגיעני תשובה מתלמידי הרבני המופלג החריף מוה' סענדר שורשטיין ני' פלפל גם כן בדברי התוה"ש הנ"ל וכיון לסברתי דדברי שו"ת משאת משה מכוונים למ"ש בנקודות הכסף סי' שצ"ז הנ"ל והאריך ליישב דברי התוס' בפסחים דף צ"א למ"ש בנדה דף ד' והנה כבר זכיתי בה תחלה. אחר שנים רבות בשנת תרכ"ד ב' שמיני ראיתי בח"א בשער רוב וחזקה אות מ"ג שהאריך ג"כ בדברי שו"ת תוה"ש הנ"ל ולפי שהדברים יצאו כבר מלבי כפי הנראה הרגיש בקושיות האלו: