והנה בש"ס חולין דף ק"ג ע"ב אמרו לימא מר בדידי' דאיכא למשמע מיני' תרתי דלא הוה עיכול וכו' ומבואר דלא שייך עיכול אף שהקיאו לאחר שאכלו והתוספות לא הזכירו מזה כלל וצ"ל דלפמ"ש התוס' דכל שבלע שלימים פשיטא דלא שייך עיכול א"כ כיון דשם קאי על אבר מן החי וכפירש"י שם והרי באבר מן החי משהו בשר גידין ועצמות מצטרפין ובגידין ועצמות פשיטא דקשין הם ובלע שנים א"כ גם במעט הבשר לא חשוב עיכול. ובזה מיושב מה שהקש' התורת חיים והמהרש"א שם דאמאי פירש"י דוקא על אבר מן החי ולא על שאר איסורים. ולפמ"ש אתי שפיר והרמב"ם דמפרשו בשאר איסורי' משום דס"ל כשאר התירוצי' דלא חשוב עיכול ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ד (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.