ומדי דברי זכור אזכור דברי המרדכי פרק כל שעה רמז תקנ"א קצת תמוהין שהביא מעשה דג טמא שנמצא בטהור והשיב אם נדמה איסור לטומאה היא טהור דחשוב כעיכול ואם לא נדמה הוא אסור וצריך ששים. ובאמת שזה משנה מפורשת דדג טמא שנמצא בטהור דאסור והתוס' הקשו דהא חשוב עיכול וכתבו שני תירוצים אם דלא ילפינן איסור מטומאה אם דלא היה עיכול. ולפ"ז בדינו של המרדכי דע"כ מיירי בשהה כדי שיעור עיכול ואם כן ממילא מותר ואם לא נתעכל שוב אסור אף למ"ד דילפינן איסור מטומאה וע"כ דמיירי בשהה כדי שיעור עיכול ואם כן היה לו להזכיר המשנה והשני תירוצים וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ד (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.