והנה בגוף קושית התוס' ישינים דמיד שלעס נתקלקל ואמאי חייב לכאורה תמוה דאם כן איך חייב בתרומה זר האוכלה והא זה ודאי דאכילה במעיו בעינן כדאמרו בחולין דף ק"ג ע"ב ואם כן ממילא כיון שכבר נתקלקל כבר שוב לא מתחייב וצ"ל דהוה ס"ד דמשעת הלעיסה מתחיל החיוב של אכילת תרומה ונמשך עד שמגיע לאכילת מעיו ושפיר חייב א"כ שפיר הקשו דאיך אמר מתחייב בנפשו לא הוה עד שעת בליעה והא ע"כ החיוב מתחיל משעת לעיסה דאל"כ הא כבר נתקלקל וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ד (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.