שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ד (י״ב)

והנה במ"ש התוספות דהא דאמרו בנדה דף ל"ב דהסך שמן של תרומה חייב מקרא דולא יחללו את קדשי בני ישראל לרבות הסך כשותה אינו רק מדרבנן ואסמכתא בעלמא היא וראיתי במהרמב"ח שם שהקש' דהיאך אפשר דמה"ת פטור א"כ אמאי הסך בשמן של תרומה חייב לשלם קרן וחומש והא בתרומה של דמאי פריך הש"ס בב"מ דף נ"ה דכי עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ע"ש והרי כל שמן של תרומה אינו רק מדרבנן בסיכה ולא זכיתי להבין דאדרבא אם סיכה אינה כשתיה הרי הזיק יותר לחלל התרומ' ולמה לא יתחייב ומה ענינו לתרומת דמאי שאין התרומה רק מדרבנן אבל כאן השמן היא תרומת תורה רק שעשה בו סיכה שאינו רק מדרבנן כשתיה אבל מכל מקום בזיון לתרומה וא"ל דקושייתו דכיון דאינו רק כשתיה מדרבנן לא חשיב רק כמזיק ומזיק פטור מחומש דזה אינו דעכ"פ כיון דמדרבנן הוה כשתיה ואף דמן התור' לא חשיב כשתיה אבל עכ"פ לא הזיקו וצע"ג. שוב ראיתי בתוס' ישינים ביומא שם שכתבו ג"כ דהא דסך משלם קרן וחומש אינו רק דרבנן וצ"ל דכוונתו דאל"כ הוה רק כמזיק בעלמא ובאמת אינו מוכרח לפענ"ד כמ"ש אבל דברי מהרמב"ח תמוהי' בודאי וצע"ג וגם יתר דברי המהרמב"ח במה שדייק דלא כר"ת מדאמר אינו ענוש כרת משמע דאסורין מן התור' תמהני שלא הזכיר שכך כתב הר"ן ריש פרק יוה"כ וגם יתר דבריו מבואר בר"ן שם ועיין או"ח סי' תרי"א: