שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ג (ז׳)

ובגוף הקושיא שהקשיתי למעלה דמאי פריך מסימני דגים סנפיר וקשקשת שם הוא לענין גוף הדגים הוי ליה איסור תורה ובעינן סימן גמור דהיינו סנפיר וקשקשת אבל כאן דאמרינן מחלוקת לטבל בצירן וציר אינו רק מדרבנן לכך סגי בסימני ראש ושדרה דאינו רק מדרבנן היה נלפענ"ד ליישב דהנה כבר נודע מ"ש המהר"ש חיין ומהר"י הלוי הובא במ"א סי' קפ"ד ס"ק ד' דהיכא דיש כאן דאורייתא ודרבנן ביחד אין אומרים בספיק' דרבנן לקולא דא"כ אתה מזלזל באיסור דרבנן כיון דאיכא כאן דאורייתא ובדאורייתא אתה אוסר בספיקו ובדרבנן תקל בספיקו כדאי בזיון לדרבנן ולפ"ז כאן דיש ראש ושדרה וא"כ לענין גוף הדג תאסר מספק דעל זה לא מהני הסימן דהו"ל ספק דאורייתא ולענין הציר תקל מספק ואיכא בזיון לדרבנן ולכך שפיר פריך מהא דתנן סנפיר וקשקשת דגם כאן אינו מהראוי להקל בספיקו וע"ז משני דמיירי בארדא ופלמנדרא וא"כ כיון דדמיא רישייהו לטמאים א"כ שוב לא הוה זלזול לדרבנן דלענין הציר שפיר י"ל דהציר הוא מדגים טהורים כיון דאינו רק דרבנן אבל לענין גוף הדג שפיר י"ל כיון דדמיא לטמאים לכך אמרינן דטמא הוא ולא סמכינן על השדרה ושפיר מחמרינן בשביל דלאו סימן גמור הוא ורק דזלזוללא הוה די"ל דדמי רישייהו לטמאים וא"כ לכך נחזיק אותו בחזקת טמא וז"ב מאוד ומיושב קושית התוס' היטב ודו"ק: