ובגוף קושית התוס' בע"ז ד"ה ובדגים אמרתי בחידושי לישב דבאמת יש להבין מה פריך מדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת הא הראש והשדרה אינם סימני טהרה בעצמותם רק דהיכא שיש לפנינו חתיכות דגים ואינו ניכר אם הם מדג שהי' לו סנפיר וקשקשת סמכינן על זה אם ראש ושדרה ניכר ע"כ דהיה להם סנפיר וקשקשת וא"כ העיקר הוא כל שיש לו סנפיר וקשקשת ועיין בסי' פ"ג ס"ד בהג"ה ובאחרונים ותמצא שקושיא גדולה היא. וצ"ל דעיקר הקושיא דאם כן למה לי ראש ושדרה בחדא סגי דבשלמא אם זה הדבר בעצמו סימן בפ"ע שפיר י"ל דצריך תרווייהו אבל אם זה רק לסימן שהיה לו סנפיר וקשקשת אם כן בחד סגי להס"ד דלא ידענו דיש שדמי לטהור וע"ז משני דאיכא ארא ופלמנדרא דדמי ולכך צריך תרווייהו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ג (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.