שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ג (י״ג)

והנה במ"ש למעלה דציר אינו כמחוי י"ל דציר על ידי כבישה הוי כמחוי ממש. והנה בירושלמי אמרו פ"י דתרומות על המשנה דכל הנכבשים אמר ר' יוחנן לית כאן נכבשים אלא נשקלים כבוש כרותח היא ועיין תוס' יו"ט דדברי ר"י סותרים דכאן ס"ל דכבוש הוא כרותח ובבבלי חולין דף קי"א אמר רבין בשם ר"י מלוח אינו כרותח וכבוש אינו כמבושל ע"ש. ולכאורה ל"ק דבאמת כבוש עדיף חד דרגא ממלוח ואם כן לשמואל דס"ל מלוח ה"ה כרותח והיינו כרותח דצלי כדאמרו בדף צ"ו שם אם כן ממילא כבוש עדיף והו"ל כמבושל אבל לר"י דמלוח אינו כרותח ממילא כבוש דעדיף רק חד דרגא היא כרותח וא"כ אינם סותרים דשם ס"ל דכבוש הוא כרותח אבל אינו כמבושל. ובזה מיושב היטב מה שהקשה בנו"ב שם הנ"ל דאמאי לא פסקינן כר"י נגד שמואל ובכל מקום קיימינן כר"י נגד שמואל ואף דאביי דחה לדרבין היינו רק לענין מלוח כרותח אבל לא לענין כבוש. ולפמ"ש א"ש דבאמת זה תלוי בזה דאם מלוח אינו כרותח ממילא כבוש אינו כמבושל רק כרותח דצלי אבל כיון דאביי דחי הך דמלוח דר"י ס"ל דמלוח כרותח דצלי ממילא שוב כבוש עדיף והוה כמבושל ומזה גם דבברכות דף ל"ז גבי שלקות מבואר דס"ל לר"י דמליח כרותח ע"ש גבי הא דאמר ר"י אכל זית מלוח ופירשו התוס' דמלוח כרותח וא"כ שוב כבוש כמבושל. איברא דעדיין יקשה קושית הר"ש דשלקות משמע דגרע מכבוש ובסוגיא דכבדא מבואר דשלקא עדיף יותר מכבוש ע"ש אבל באמת כבר כתב הרוקח סי' תמ"ה שיש ב' מיני שלוק ומה שאמר ריב"ב שלוקה אוסרת ואינה נאסרת מיירי בישול מעט וכ"כ בשו"ת זקני השער אפרים סי' פ"ט דיש תרי מיני שלוק דיש שלוק שאינו כמבושל ואם כן י"ל דהוא גרוע גם מכבוש. וזקני שם לא הזכיר מדברי הר"ש אלו ומהתוס' יו"ט הנ"ל ולולא דמסתפינא הייתי אומר פי' חדש בירושלמי דמ"ש לית כאן נכבשים אלא נשלקים כבוש ברותח היא ר"י לשיטתו אבל לא קאי על חגבים כמ"ש הר"ש רק קאי על משנה י"א על מ"ש ר' יוסי כל הנשלקים עם התרדין אסורים ואקדים מ"ש הרמב"ם בפירוש המשניות כי אלו התנאים חולקים על מה שקדום שבמשניות הקדומות התירה כבושה וזה מתיר אפילו השליקה ור"ע מתיר אפילו המתבשלין ולפ"ז באמת הירושלמי ס"ל דשלוק עדיף מכבוש ור"י לשיטתו דס"ל דכבוש אינו רק כרותח דצלי ולכך אמר על דר"י דלית כאן נכבשין אלא שלוקין והיינו דר"י מוסיף אף בשלוק שמודה דלא נטעה דר"י מיירי בנכבשין ועל זה אמר דכבוש כרותח וא"כ אינו רק כרותח דצלי אבל שלוק דהוה כמבושל ואפ"ה שרי דר"י מתיר אפילו בנשלקים וגם בנוב"י מפרש כעין זה דקאי על חגבים כפי גירסת הר"ש דר"י קאי על זה אבל לפמ"ש לפנינו קאי על ר' יוסי וע"ז נתן טעם דהא כבוש כרותח היא דהוה ולא כבישול ואם כן ר"י מוסיף ולדברי הנוב"י הך סיומא דכבוש כרותח אין לו ביאור ולפמ"ש א"ש: