ודרך אגב אזכור מה דק"ל בהא דפריך הש"ס בחולין קי"ג שם מדג טמא שמלחו עם דג טהור וקשה לי טובא הא הש"ס פריך ותיפוק לי' מדשמואל דמליח הרי הוא כרותח ומשני דה"א דמן אבל צירן לא ולפ"ז הא התוס' בחולין קי"א בהא דס"ל לרבין משום ר' יוחנן דמליח אינו כרותח הקשו מדתניא טהור מליח וטמא תפל וכתבו דבדגים ודאי מליח כרותח דרפו קרמייהו ואם כן בדגים הוה מלוח כרותח לכ"ע וא"כ ממילא גם צירן מהראוי לאסור וקשה לכ"ע מיהו יש לדחות דניהו דמלוח כרותח הוי בדגים אבל מכל מקום י"ל דאינו רק זיעה בעלמא. ועכ"פ הרווחתי בזה מה דהיה קשה לי בע"ז דף ל"ח נחלקו חזקיה ור' יוחנן וס"ל לר"י דדג מלוח אסור ופירש"י והרמב"ם משום דמלוח כרותח וכן קי"ל בש"ע סי' קי"ג והוה קשה לי לרבין דס"ל דר"י ס"ל בכ"מ מלוח אינו כרותח אם כן למה יהי' אסור משו' בישולי עכו"ם אבל לפמ"ש התוס' דבדגים דרפו קרמייהו הוי מלוח כרותח לכ"ע א"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ג (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.