שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ד׳ (ו׳)

והנה לכאורה היה נ"ל דבר חדש דבדיינים הנמצא אחד מהם קרוב או פסול מגרע גרע כל שהוא יותר משלשה מבשלשה דהנה אם נימא דבד"מ חד נמי כשר אם כן בשלשה אף שנמצא אחד מהם קרוב או פסול הא בדיעבד בחד סגי אבל כשהם יותר משלשה הרי אמרו בע"ז דף ע"ב כדאמרו בי תלתא תרי מגו תלתא כדאמרו תלתא עד דאמרו תלתא כדשיימי בארבעה עד דאמרו בארבעה להטעם כיון דנחית ליותר מב"ד לאו בתורת דיימת נחית רק בתורת דעות וכן קי"ל בטוש"ע חו"מ סי' ר"ו ע"ש ולפ"ז כשהיו שלשה א"כ אין ראיה דרצה שיפסקו כולם דבדיעבד חד נמי כשר ומכ"ש שנים מגו שלשה ומה דלקח שלשה משום דלכתחילה בעי שלשה אבל בארבעה ויותר א"כ נחית לדעות וכל דחסר אחד הוה כאילו נתבטל כל הדין דהא הוא רצה בכל הארבעה או יותר. ולפ"ז נ"ל ברור דעכ"פ כל שיפסקו אח"כ שלשה לא שייך עביד איניש לאחזוקי דיבורא דהא באמת לא פירש מתורת נמצא אחד מהם קרוב או פסול רק שנחית על כל הדיעות וכל שנתבטל וחזר וקיבל שלשה סגי ומועיל. ובזה נרא' לפע"ד הא דמביא במלמ"ל שם ראיה מרש"י דכתב בדף ק"ד חלצה בשלשה ונמצא אחד מהם קרוב או פסול דהחליצה בטלה ופירש"י דהו"ל שנים אלמא דלא מפסל. ולפמ"ש בשלשה ודאי מהראוי להכשיר דרק מתורת ב"ד רצה בשלשה וכל דהיה כשר בשנים היה כשר רק שחליצה בשנים פסול. ובזה מיושב מה דהביא שם הרב המח"א ראיה ממ"ש הנימוק"י בשם הריטב"א דבמ"ש ר"ש ואנא גר אנא הא דמפסל משום דמכל ה"ה עשו חיבור אחד מפני כבודו אלמא דנפסל נמצא אחד מהם קרוב או פסול. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת בחליצה כיון דבעי ה' משום פרסומי מלתא ושלשה דיינים ושנים נוספים לפרסומי מלתא כמבואר ביבמות דף ק"א ובטוש"ע סי' קס"ט וא"כ לכאורה אף בחמשה אם נמצא בנוספים ל"ש לפסול דא"ל דהוא נחית לדעות דהא באמת לא שייך כאן דעות רק שצריך הנוספים לפרסומי מלתא אך נרא' דזה כשנמצא בנוספים אבל היכא דלא בירר ונמצא אחד מהם קאו"פ וא"כ בדיינים כל שנמצא אחד מהם קרוב או פסול בטל משום דצריך חליצה בשלשה וא"כ כל שנמצא אחד מהם קרוב או פסול לא נודע אם נמצא בהנוספים או בגוף הדיינים כעין דמבואר ביו"ד סי' מ"ו ביתר דלא נודע מי ומי היתרון ע"ש וז"ש הריטב"א דמכל ה"ה עשו חיבור אחד מפני כבודו וא"כ לא נתברר אם ר"ש מהנוספין או מגוף הדיינים ולכך נתבטל החליצה וז"ב כשמש. ובזה מיושב היטב מה שהקשו בתוס' שם דלמה ליה להביא פסוק דבישראל דגר פסול לחליצה ת"ל דהו"ל ד"מ ולפמ"ש א"ש דאדרבא בשביל ד"מ לא מפסלו הנשארים דבשלמא בד"מ שייך לומר דנחית לדעות אולי יבורר הדין ביותר אבל בחליצה לא שייך זאת וא"כ אם היה בנוספין היה כשר ולכך מייתי מקרא דגם בחליצה פסול וא"כ כל שלא נתברר אם הוא נוסף הי' פסול כל דנמצא אחד פסול ולא נשאר רק שנים מגוף הדיינים ובדאוריית' אין ברירה והרי הוא פסול תורה ודו"ק היטב: