שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ד׳ (ה׳)

והנה בגוף הדין בנמצא אחד מהם קרוב או פסול דבטל הדין לכאורה היה נ"ל דבר חדש דהרי במכות דף ו' אמרו אר"י בד"א בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר ופירשו התוס' הטעם דבשלמא ד"נ בשנים אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטל כל העדות. ואין בו תועלת כלל אבל בד"מ דעכ"פ העד הכשר מועיל לשבועה ול"ש נמצא קרוב או פסול ע"ש וצ"ל דרבי ס"ל דעכ"פ להוציא ממון נפסל עד אחד והרי באו להוציא ממון ולענין זה נפסלו משום נמצא אחד מהם קרוב או פסול ולפ"ז בדיינים דמה"ת בחד כשר ועיין חו"מ סי' ג' ואם כן ל"מ אם נימא דקי"ל כר"י ודאי ל"ש נמצא אחד מהם קרוב או פסול אלא אף לרבי כיון דבאמת מה"ת כשר בחד אם כן לא שייך בזה נמצא אחד מהם קרוב או פסול וז"ב מאד לדעתי. ומצאתי בישועות יעקב אהע"ז סי' קס"ט שכתב כן ושמחתי. ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב דברי הריב"ש סי' רס"ו שכתב שם המעשה שהי' שנמצא אחד מהם קרוב או פסול בעידי קידושין וכתב הריב"ש כיון דעד א' בקידושין לאו כלום הוא ע"ש ותמה המלמ"ל פ"ד מאישות הלכה ו' דאף אי נימא דעד א' בקידושין מועיל וכדעת הסמ"ג הא מכל מקום הוה נמצא אחד מהם קרוב או פסול ובטל כל העדות ולפמ"ש אתי שפיר כיון דעד א' בקידושין מועיל שוב אף רבי מודה דבכה"ג דמועיל העדות לענין מה שהעיד דעכ"פ חוששין לקידושין ל"ש נמצא אחד מהם קרוב או פסול ולכך קאמר דעד א' בקידושין לאו כלום הוא וז"ב. אחר כמה שנים מצאתי בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ג' שכתב גם כן דכל שהדיינים מכחישים זה את זה הו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול ע"ש ודבריו צ"ע דהא במכחישים זה את זה כתבו התוס' בב"ב דף מ"א ע"ב ד"ה נחלקה דהיכא דמכחשי אהדדי לא שייך נמצא אחד מהן קרוב או פסול ואולי יש לחלק דבשלמא התם כל שבאו להכחיש עכ"פ לא רצו להצטרף לאו בראיה ולא בהגדה אבל כאן בדיינים דהרי חליצ' צריך להיות בפני שלשה ואם כן רצו להצטרף רק שנחלקו ברקיקה אם היה שם רקיקה או לא וא"כ בכה"ג אף שמכחשי אהדדי עכ"פ נצטרפו בהדי הדדי ונעשה אחד מהם פסול. ולפ"ז שוב צ"ע מ"ש שם התשב"ץ דכיון דחליצה ביחיד כשר ג"כ א"כ עכ"פ אחד נשאר שהוא כשר ונחלצה לפנינו דסוף סוף הרי נצטרף קרוב או פסול בהדייהו ולפמ"ש למעל' דכל דכשר ביחיד לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול הדברים נכונים ודו"ק: