והנה מ"ש בשם השב יעקב ח"ב סי' כ"א ויצא לדון בדבר החדש דהא דאמרינן בקרוב או פסול נתבטל עדותן הוא דוקא בממון כיון דע"י מוציאין ממון ועבר על מדבר שקר תרחק. אבל בקדושין כיון דהמקדש לפני ע"א חוששין לקדושין לא עבר על מדבר שקר תרחק ע"ש שהאריך והאריך כבוד מעל' בזה. והנה אין ספרו בידי אבל מאוד דבריו תמוהין לענ"ד דהרי אדרבה מצינו שר' יוסי אמר בד"א בדיני נפשות אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר וע"ש בתוס' דכיון דהשני אינו בטל לגמרי דחייב לו שבועה ל"ש נמצא אחד מהן קרוב או פסול וניהו דלא קיי"ל כר"י אבל עכ"פ לומר שממון חמור מקדושין וגיטין זה ודאי לא ניתן להאמר והרי התוס' שם נדחקו כשנותנים גט במעמד קרובים הי' לנו לומר דעדות הכשרים בטל דהוי דומיא דד"נ אף גם דהרי מפורש בש"ס גיטין דף י"ח ע"ב כגון שנמצא אחד מהם קרוב או פסול למ"ד משום תנאי כשר למ"ד משום עדים פסול הרי מפורש דאפילו כשיש עשרה ונמצא רק אחד מהם קאו"פ פסול בגיטין א"כ חזינן דגיטין ודאי פסול בנמצא אחד מהם קרוב או פסול. ובזה הן נסתר מחמתו גם דברי הב"ה דהא חזינן דבגיטין פסול. אבל מה שחידש הקצוה"ח כיון דבעינן שייחד עדים לגוף הדבר ל"ש נמצא אחד מהן קרוב או פסול זה נכון ואין סתירה לזה מדברי הש"ס הנ"ל וכמ"ש התוס' בד"ה א"נ דאף דשיילינן להו אי למחזי אתיתי או לאסהודי אתיתי' הכא לא שייל דפשיטא דחותמין ע"ד הבעלים וא"כ שם נתכוין בפירוש על כולם בודאי דנמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. אבל דברי הש"י תמוה גדולה לענ"ד ומ"ש בגוף הענין נמצא אחד מהן קרוב או פסול בדיינים אי בטל והביא שו"ת פאר הדור להרמב"ם ז"ל יאמין לי שגם אצלי כתיב כן והארכתי בזה בקונטרס מיוחד. ומ"ש דברי ש"ב הנתיבות בסי' ל"ו הנה זה רבות בשנים כתבתי בתשובה להרב הגאון מו"ה שלמה נ"י אבד"ק סקאלא לדחות כל דברי הנתיבות וח"ו לסמוך ע"ז שכל דבריו תמוהין לענ"ד וא"א לי להעתיק כי איני יודע מקומו. אמנם בגוף הדין יפה כ' מעל' לסמוך על הרמב"ם ז"ל דקרובי אישות הוי דרבנן וכשיטת הב"י הובא בכנה"ג דבדרבנן ל"א עדותן בטלה ועוד האריך מעלתו בטעמים נכונים ולענ"ד יש לצרף מ"ש בתחלה דכל שיש עידי חתימה אף שאין כאן עידי מסירה לא בטל הגט ובזה ל"ש נמצא אחד מהן קאו"פ דאין אנו צריכים לדייני הקיום ולא לעידי מסירה רק לעידי חתימה אינו רק פסול ואם נשאת לא תצא זאת אשר מצאתי לדעתי ואבקש להעתיק לי דברי תשובתי והנני הדו"ש באהבה: הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן האבד"ק לבוב והגליל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״ז (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
