שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״ה (ה׳)

והנה בהא דאמרו בקידושין דף כ"ט הוא לפדות ובנו לפדות דת"ק ס"ל דהוא קודם לבנו ור"י ס"ל דבנו קודמו וקשה מ"ט בנו קודמו הא באמת כבר הקשו האחרוני' דמ"ט יצטרך לפדות דלמא לאו בנו הוא ואין הולכין בממון אחר הרוב וכתבו כיון דנ"מ לענין מצות פדיה ואזלינן בתר הרוב ועיין בהפלאה שם (ועיין בשיטה מקובצת ב"ק דף י"א שכתב שצ"ע אמאי לא נימא גבי פדיה כיון דמצוה היא ע"ש) ולפ"ז כאן דבין כך ובין כך אין לו רק חמש סלעים ועושה מצוה בין כך ובין כך דעכ"פ מקיים מצות פדיה אם שלו אם של בנו וא"כ שלו מהראוי שיקדם וא"ל דבאמת אמרו שם דמצוה דגופיה עדיף דזה אינו דל"ל טעמא דמצוה דגופי' עדיף ת"ל דהוא קודם דהוא מצוה ובנו אין מצוה ואין הולכין בממון אחר הרוב. ולכאורה רציתי לומר כיון דכל הטעם דאין הולכין בממון אחר הרוב הוא משום חזקה דממונא וכיון דבין כך ובין כך הוא צריך ליתן החמשה סלעים שוב ליכא חזקה דממונא וכעין מ"ש הש"ך בחו"מ סי' צ"א. אך לפמ"ש התוס' שם דמיירי שעשה אביו אפותיקי בעבור החמש סלעים של אביו וא"כ שוב יוכל הבן לטעון אני אתן בשבילי ואקח המשועבדים בשבילי לעצמי. אך זה אינו דהא באפותיקי שהיה משועבד בשביל פדיונו בודאי לא היה מוחזק. ומן האמור יש ליישב קושית התוס' ד"ה ואזיל שהקשו לפירש"י דאדרבא יש אונאה ללקוחות דמצי לומר לו מצות גופך עדיף ופדה עצמך מבני חרי ע"ש. ולפמ"ש י"ל דהרי התוס' כתבו בב"ק דף כ"ז דאף לרב דס"ל הולכין בממון אחר הרוב אבל לנפשי' מצי אמר קים לי בנפשי שאני מן המיעוט וא"י להוציא ממנו א"כ לא יוכלו הלקוחות לטעון פדה את נפשך דיכול לומר קים לי שאני מן המיעוט ואני ממזר ונולדתי מהכהנים ולווים ועיין שו"ת צ"צ סי' קכ"ה ועכ"פ מידי ספק לא יצאת וא"כ פדה כבר את בנו ואח"כ יאמר שנודע לי שאני בן אבי ונתחייבתי בחמש סלעים וכל שכבר נתן שוב לא יוכלו לומר הנחנו לך מקום דלענין זה אזלינן בתר רוב והם לא יוכלו לומר קים לנו שאתה מן המיעוט כמ"ש התוס' בהמניח שם ודו"ק כי נאמר ע"ד החידוש. ובזה ממילא מיושב הקושיא שהקשיתי דאם לא ניזל בתר רוב שוב גם הוא אינו מן הרוב דשמא אינו בנו ונולד מן הכהני' והלוים שפטורים מבכורה. ובזה ישבתי קושית הרב מו"ה ליזר מבראד נ"י שהקשה דאמאי לא יקדים הוא דהוא ודאי ובנו אינו רק רוב ורוב אינו דבר ברור רק שספק הוא והתורה אמרה דאותו ספק הוא הותר. ולפמ"ש א"ש דגם הוא אינו ודאי דאפשר ניזל בתר רוב דלמא נולד מן הכהני' וא"כ אינו רק מחמת רוב ורוב אינו ודאי כמ"ש בשטמ"ק בב"מ דף ז' ולכך אזלינן בתר רוב ודו"ק: