שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״ה (ד׳)

שוב ראיתי בחידושי הרשב"א שהובא בשיטה מקובצת בכתובו' שהבאתי לעיל שם מבואר ככל דברי הרא"ש הנ"ל דאף דלענין איסור אזלינן בתר רובא בכ"ז לענין ממון לא אזלינן בתר רובא וע"כ נראה דגם תוס' בבכורות יסכימו לזה ומ"ש דאין סברא כיון דלענין גיזה ועבודה הוה בכור ודאי מחמת הרוב מדוע לענין נתינה לכהן לא ניזל בתר רובא כוונתם י"ל דכיון דכל הטעם דלא אזלינן בתר רוב בממון הוא משום חזקת ממון וכאן כיון דחזקת ממון אתרע לה שהרי לענין גיזה ועבודה וגם לענין קדושת בכור לקרב על גבי המזבח אזלינן בתר רוב וא"כ אתרע לה חזקת ממונו דאינו כממונו לכל דבר דהרי אסור בגיזה ועבודה וקרב במזבח ואם כן מהראוי לתנו לכהן. ובזה אתי שפיר לשון תירוצם שכתבו דיש רוב דמתעברו' כנגדו והדבר תמוה דאכתי יקשה אמאי לענין בכור וגיזה ועבודה אזלינן בתר רובא ועיין בחק נתן הספרדי מ"ש בזה. ולפמ"ש אתי שפיר דכל כוונתם דניהו דחזקת ממון אתרע מכל מקום כל שיש לו רוב מסייע אף שיש רוב להיפך מכל מקום לא אתרע כל כך חזקת הרוב ואזלינן לענין ממון בתר החזקה. ובזה תדע להישיר דברי התוס' בדיבור השני ע"ש ודו"ק. ועיין ברא"ש בבכורות שם ודו"ק. ועיין בחידושי רשב"א מ"ש בחידושיו לקידושין דף מ"ה וכפי הנרא' הרגיש בקושית הרב מוהר"י הנ"ל ודברי הרשב"א סתרי אהדדי ועיין בתשובות שבסוף אבני מלואים סי' ט"ו ולפי שאין דברי הרשב"א לפני לא אוכל להאריך בזה. וכעת הגיע לידי דברי הרשב"א בקדושין הנ"ל ולא הרגיש בזה ודברי הרשב"א בכתובות הנ"ל עיין בר"ן נדרים דף פ"ה ד"ה רבא אמר מה שנחלק על הרשב"א והרי דברי הרשב"א מוכרחין מכאן וצ"ל דגם הר"ן לא נחלק רק בנדרים דלאתשולי קיימי מיהו בתוס' גיטין ל"ג מ"ש בנזיר מבואר דאף בנדרים מוקמינן אחזקה ודו"ק: