שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״ה (י״ב)

והנה דרך אגב אזכיר מה שהראני תלמידי הבחור החשוב כמר אלעזר ביק נ"י דברי המרדכי בפ"ק דחולין שהביא ראיית התוס' דחזקה שלא נתבררה לא הוי חזקה מהך דפרה אדומה ושם הוסיף המרדכי מהך דיליף ממכה אביו ואמו ודלמא טריפה נינהו ואמאי הא עכ"פ יש לאב שנה שהרי יש לו בן וא"כ יש לו חזקת כשרות והיא תמיה גדולה דבש"ס אמרו ודלמא לאו אביו הוא והוא גרס דלמא טריפה הוא וגם הוא תימה דבאביו ואמו חייב אע"פ שהן טריפה כדאמרו בהנחנקין דף פ"ה א"ה אחר נמי אחר גברא קטילא קטיל וכן קי"ל ביו"ד סי' רמ"א ובתוס' ריש נדה ג"כ הגירסא בתוס' ממכה אביו ומחקו הגאון מהרי"פ ובאמת שכן היא במרדכי. והנה הקושיא השניה שבאביו ואמו חייב אף בטריפה שהיא לכאור' תמיה עצומה השבתי בפשיטות דכל הטעם דבנו חייב הוא לפי שבנו חייב במכה שיש בו חבורה לבד וא"כ מה נ"מ אם הוא טריפה הא מ"מ הכהו מכה שיש בו חבורה ושאני אחר דצריך שימיתו וא"כ הוה גברא קטילא ולפ"ז אם נימא דלא אזלינן בתר רובא ודלמא לאו אביו שוב אינו חייב על מכה אביו ואמו דדלמא טריפה נינהו וא"כ שפיר למדו מזה דאזלינן בתר רובא ועל זה שפיר הקשה המרדכי דהא עכ"פ יש לו שנה שנולד דודאי אם אנו מסופקים אם זה בנו עכ"פ יש לו שנה לאיש הזה ונעמידו בחזקת כשרות. אך עדיין קשה דכיון דע"כ מכח דדלמא לאו אביו הוא הוה הקושיא ואם כן למה לו להש"ס להקשות מכח דלמא טריפה הוא. אך נרא' דהנה התוס' הקשו דנימא דנוקי האם בחזקת צדיקת וכוונתם דאף דלהס"ד דלא אזלינן בתר רובא מכ"ש דל"מ חזקה דרוב עדיף מחזקה וכמ"ש התוס' שם וצ"ל דעכ"פ ברוב עם החזקה אפשר דאזלינן בתר רוב ולפי זה כיון דיש כאן שני מיעוטי' מיעוט דדלמא לאו אביו הוא ומיעוט דדלמא טריפה הוא ל"מ רוב וחזקה כיון דרוב וחזקה לא מעלות נינהו רק דבשניהם יחד אזלינן בתרי' כל שיש תרי מיעוטים מצטרף ונעשה פלגא וכדאמרו בקידושין דף ע"ג אף דמיעוט דשריפה אינו רק אם נימא הך מיעוט דלאו אביו הוא ומשולבות הן בכ"ז להס"ד לא הי' שוב הרוב וכ"ש החזקה וכל שיש תרי מיעוטים גרע להרוב ודו"ק היטב: