והנה ליל א' חנוכה תרי"ד למדתי בתה"א בבית ראשון דף ו' ע"ב דפוס ווין שם כתב במשמרת דלכך בודקין אותו כל היכא דאיתא לפנינו משום דאל"כ נרא' כמעלים עין מן האיסור וזה טעם של בדיקת הריאה והיא דבר חדש דמה דאמרינן כל היכא דאיכא לברורי מבררינן אף דאיכא רוב היא שאם לא כן נראה כמעלים עין מן האיסור וע' בר"ן בפ"ק דפסחים גבי הא דאמרינן ונישייליה ומשני כגון דליתא לפנינו ועיין בט"ז או"ח סי' תל"ד ועיין בר"ן פ"ק דחולין בטעמו של הגאוני' מ"ש בשם הרמב"ן והרשב"א האיר עינינו דכל מה דנוכל לברר אם לא נברר נרא' כמעלים עין מן האיסור ואף דמותר להעלים עין מן האיסור היינו כשלא ניכר ריעותא לפנינו מחיים אבל כאן דבהמה בחייה בחזקת איסור היא עד שנשחטה כהוגן ואם כן כל שלא נתברר שנשחטה כהוגן הרי עכ"פ מקרי ריעותא לפנינו דמחזיקין מאיסור לאיסור ולכך צריך לברר. ובזה נלפענ"ד דלכך גם בספק ספיקא צריך לברר ומטעם שעכ"פ יש ריעותא ואם לא נברר נרא' כמעלים עין מן האיסור. ובזה מיושב מה שהקשה הש"ך בסי' ק"י ס"ק ל"ה בכללי הספיקות מהא דדעת הסמ"ג והמרדכי דלבעל השני מותרת אף בלי בדיקה משום ס"ס והרי כל שנוכל לברר צריך לברר ולפמ"ש אתי שפיר דלגבי בעל השני שלא ראינו ריעותא א"כ אינו מקרי מעלים עין מן האיסור דהא לגביה לא אתרעאי כלל וז"ב ודו"ק היטב כי הוא הערה חדשה: וכדמות ראיה דמותר להעלים עין מן האיסור כשאינו נודע דבר ברור מהא דאמרו עדים בצד אסתן ותאסר הרי דאף דהוה דבר שבערוה ושמענו שיש עדים בצד אסתן כל שאינם לפנינו אין צריך לחקור ולדרוש ע"ז ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״ג (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.