ודרך אגב אבאר במ"ש הרמב"ם פ"ק מעדות הלכה ג' שם דאם היה הפסק בין זה לזה יותר מכדי דיבור השנים הראשוני' שהוזמו נענשים והאחרים שהיו ביניהם הפסק אין נענשים ואף שבטלה עדות כולם מפני שהן כת אחת הואיל ונפסלה מקצתה נפסלה כולה ותמה הראב"ד שתי תמיהות דלמה לא יהרג הרוצח בעדות השניים וגם מה ס"ד דיענשו השנים ע"ש. והנה לכאורה רציתי לומר דלכך בטל העדות דהו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול וראיתי בש"ך סי' ל"ו שכתב כן בשם מהר"ם אלשקר והוא דחאו דכל שיזומו לא נצטרפו בראיה ולא בהגדה אמנם הב"ח בסי' ל"ח כתב דמ"מ מקרי נמצא אחד מהם קרוב או פסול דניהו דהתורה בטלה לעדות כל שנזומו היינו לענין עונש אבל מ"מ הם אמרו שהעידו אמת והוי ליה נמצא אחד מהם קרוב או פסול אך במה דס"ד דיענשו כתב הלח"מ דמיירי שניזומו גם השנים ורק דלכך אין נענשים דיכולין לומר גברא קטילא היה בעדות הראשונים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״א (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.