שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״א (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בגוף הדין אי קי"ל דצריך לברר דבריו יש בזה מחלוקת הפוסקים וכבר האריך שם הש"ך להשוות הפוסקים ועיין בב"י חו"מ סי' למ"ד מ"ש בשם המשרים דאין צריך לברר דבריו והנה לכאורה קשה לי לדעת הפוסקים דצריך לברר דבריו אם כן יקשה הא דאמרו במכות דף ה' דאף דהביא כמה כיתי עדים ואשתקרו אפילו הכי אמרינן אם היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו וכן קי"ל בסי' ל"א ס"ד ובסי' פ"ג וקשה הא סוף סוף כיון שהביא עדים ואשתקרו אם כן הרי צריך לברר דבריו ואיך יוציא ממון בעדים אחרים. ולכאורה מכאן ראיה ברורה דדוקא בחזקה הבא מכח שטר הוא דצריך לברר דבריו ולא בשאר דברים וכמ"ש הפוסקים אך יש לדחות דשם מיירי דאשתקרו והיינו שהוכחשו בחקירה ולא כוונו יפה עדותן וכמ"ש רש"י ובזה עכ"פ לא הכחישו גוף העדות ובכה"ג יש לומר דאף למ"ד צריך לברר דבריו בכה"ג לא נפסלו. אך אי קשיא הא קשיא דהרמב"ם העתיק הדין בהוזמו העדים ועיין סמ"ע שם ואם כן לדידיה יקשה דהא בזה צריך לברר דבריו דהרי הוא אמר שיש לו עדים אלו והרי נתברר דשקר דיבר בזה. וצריך לומר דמכאן ראיה ברורה לשיטת הטור בדברי הרמב"ם דס"ל דא"צ לברר דבריו ועיין בש"ך שם ודלא כהה"מ וב"י לדעתו ודו"ק היטב ועיין בשו"ת בית יעקב סי' קכ"ח מה שהאריך בדין הלז והמעיין יראה שאין דבריו מוכרחין ומה שהביא שם ראיה מהא דאמרו בסנהדרין דף כ"ד נמצא הכת שניה קרובין ופסולין מהו וא"ל כבר העידו ועיין ברש"י שם ומזה הוציא דינים חדשים והמעיין יראה שאינו מוכרח. ובאמת שלפום ריהטא קשה לי לשיטת הסוברים דבראיה לבד הו"ל נמצא אחד מהן קרוב או פסול ועיין בסי' ט"ו ואם כן יקשה אמאי קאמר כבר העידו והא הוי ליה נמצא אחד מהם קרוב או פסול ואולי מיירי בלא הכיר בפסולו או שיפרש כפירוש האחרים ברש"י שם ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.