שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל׳ (ה׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה במ"ש הש"ך ראיה מקידושין דף כ"ח ע"א השבע לי שלא נמכרת לי בעבד תמהני שלא זכר דברי התה"ד סי' שי"ח שהביא ראיה זו לדעת רבינו פי"ג ממכירה הלכה ט"ו שכתב בפועל דאין לו אונאה ובקבלן כתב בהלכה י"ח שם שיש לו דין אונאה משום דפועל יש לו שם עבד משא"כ קבלן ע"ש והמהרי"ט חלק חו"מ סי' י"ט הביא דבריו והאריך לדחות ראייתו ותמהני שלא זכרו שניהם דברי הר"ן והריטב"א בחידושם שדחו ראיה זו מהש"ס וכתבו דבעבדים עברים אין להם דין קרקע והמלמ"ל פ"ה מטוען כתב על דברי ה"ה שכתב דעבד כנעני אתקש לקרקע ולא ב"ח והקש' המלמ"ל מפי"ג ממכירה מפועל ובאמת שזה ראיית התה"ד והוא בעצמו פי"ג ממכיר' הביא דבריו אבל גם עליו התמיה שלא הרגיש בדברי הקדמוני' האלו שהרגישו בראיית התה"ד ומה יענו הם לדברי הרמב"ם הנ"ל. אך לפענ"ד אין ראיה מדברי הרמב"ם דשאני פועל ששכרו לכל הפעולות שיעשה עמו בין קרקע בין מטלטלין ועל אותו זמן הוא קנוי לבעה"ב וידו כיד בעה"ב כדאמרו בב"מ דף יו"ד שאני פועל דידו כיד בעה"ב אף דיכול לחזור בו כל כמה דלא חזר ידו כיד בעה"ב ואם כן דין עבד יש לו והעבדים אין להם אונאה ואף דבעבד הוא משום דאיתקש לקרקע וכאן הוא ב"ח מ"מ נראה לי דמלבד דכפי הנרא' גם בעבדים העברים אין להם דין אונאה והטעם משום דעד אותו זמן יש להם דין עבד ולא שייך אונאה אף גם דבאמת באונאה שכירות חשיב גם כן כממכר אף דאינו רק לזמן מכ"ש בפועל דעד אותו זמן חשוב קנוי לבעה"ב לכל הדברים. ובזה נרא' לי לחלק בין פועל לקבלן משום דבפועל שקנוי לכל מלאכת הבעה"ב בין בקרקע בין במטלטלין אם כן עד אותו זמן הוא קנוי לבעה"ב אבל בקבלן שקבל עליו לארוג בגד זה או לתפור חלוק זה דאין לו זמן מוגבל ומתי שיעשה זאת ואם כן אינו נקנה לו לרבו דיכול לעשות היום מלאכה אחרת ולמחר יעשה זאת ובכה"ג אינו נקנה ידו ליד בעה"ב ועיין ב"מ דף י"ב ואין לו שם עבד אף לזמן וז"ב מאד. וכעין זה כתב הרמב"ם לחלק בפ"ו משבת וכן הוא בש"ע או"ח סי' רמ"ד ס"ה דבשכר עכו"ם לשנה על מנת שיארג בגד זה מותר לעשות בשבת גם כן מלאכה ע"ש בטעמו והוא הדין כאן. ובזה מיושב מה שהקש' הה"מ על הרמב"ם דהא אומן אינו קונה בשבח כלי וקבלנות הרי הוא כשכירות לענין בל תלין ע"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דמ"מ מקרי קנוי לזמן ואין לו תואר עבד עליו ולא שם עבד. ובזה מדוקדק מה שצייר הרמב"ם דוקא בקבלנות על בגד זה ועיין מהרי"ט שם ולפמ"ש א"ש דכל שלא שכרו רק למלאכה מיוחדת לא נקרא נקנה לבעה"ב וז"ב ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.