והנה בגוף דברי המלמ"ל פט"ו מטוען הי"א שהשיג על המהראנ"ח והביא בשם התוס' דב"מ דף ק"ג שם דדוקא בקרקע אמרינן דבחזקת בעליה עומדת כל דלחזרה קאי ולא במטלטלין כבר כתבתי על הגליון שם דבב"ב דף ס"א ד"ה אדעתא לא כתבו כן. וכעת מצאתי בקצוה"ח בסי' מ"ב שהרגיש בזה. אמנם לפענ"ד העיקר כדברי התוס' בב"מ וטעמא דידי דבאמת צריך להבין מ"ט אמרינן דקרקע בחזקת בעליה עומדת כל דעומדת לחזרה סוף סוף הרי כעת הוא מושכר לאחרים ואינו ברשותו אמנם צ"ל כיון דשכירות לא קני' ועיין בסי' שי"ג בש"ך שם ס"ק א' ואם כן אין הקרקע בחזקת השוכר כלל אף בעוד מושכר בידו ואם כן כיון דלחזרה קאי אינו מקרי מוחזק השוכר אבל במטלטלין הרי הוא בחזקתו כל ששכרו בעת ההוא הרי הוא שלו וז"ב לפענ"ד. ודע דלכאור' תמיה לי בזה"ז שידענו הקביעות ע"פ דרכי החשבון לכאורה לא שייך כלל הדין דנתעברה דדוקא בנתקדשה ע"פ הראייה היה שייך לומר שנתעברה וקרה מקרה חדשה אבל כאן היה הדבר כן מקודם רק שהוא לא ידע וצ"ע דכל הפוסקים הזכירו הדין גם בזה"ז ולא הרגישו בזה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ט (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.