ובזה מיושב היטב דברי הגהת אשר"י בפרק השואל שכתב בספק אם אדר ראשון או שני יחלוקו ותמה הש"ך בחו"מ סי' שי"ב שם ס"ק ט"ו וכן אא"ז הגאון בעל שער אפרים סי' ק"ל דהא קי"ל כר"נ דבספק קרקע בחזקת בעליה עומדת ובשער אפרים שם הוסיף לתמוה דשם הספק באדר אין תלוי בלשון בני אדם אלא אי קי"ל כר"מ או כר"י מה הכוונה באדר סתם ואם כן איך שייך יחלוקו. ולפמ"ש אתי שפיר דאדרבא כיון דשם אין הספק על הכוונה רק בגוף הדין הלכה כמי אם כן לא שייך לאוקמא אחזקה דאטו בשביל חזקתו של זה ישתנה הדין דאדר סתם הכוונה על אדר שני וז"ב מאד. ומ"ש השער אפרים שם עוד לתמוה מהא דמבואר בסעיף י"ט שם דאם דר אין מוציאין אותו מידו והא קרקע בחזקת בעליה עומדת לפענ"ד לק"מ דדוקא היכא דהספק אם השכיר לו על חדש זה שייך לומר דקרקע בחזקת בעליה עומדת: אבל שם דהספק אם כיון להשכיר לו רק עליה ולא הבית או הכוונה גם על הבית מה יועיל שבחזקתו הוא אטו אנן מוציאין אותו מחזקתו ואנן אמרינן דהשכיר לו גם הבית אבל באמת הוא בחזקתו רק דאמרינן דשיעבד לו גם זאת וז"ב לדעתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ט (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.