שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ה (ד׳)

והנה ע"ד הפלפול כתבתי בחידושי בהא דכ' הרא"ש בחולין דף ח' בהא דפריך בש"ס ות"ל משום שמנונית דאיסורא וכתב הרא"ש דע"כ מוכח דהבשר לא נאסר בשביל ששחט בה בסכין של עכו"ם דאל"כ מאי פריך ותיפוק לי' משום שמנונית דאיסורא הא כאן נאסר כל הבשר וגם אי קאי על מותר לשחוט בה גם כן קשה הא איצטריך לאשמועינן דלא נאסר הבשר בדיעבד ותמה המהרש"א דאכתי קשה היאך מותר לשחוט הא כיון דצריך קליפה חיישינן שמא ישכח ויאכל בלי קליפה ולפמ"ש יש ליישב דהנה באמת צריך ביאור הא דמקשה ותיפוק ליה משום שמנונית דאיסורא ולא משני דמיירי בסכין שאב"י והו"ל נותן טעם לפגם וכבר כתב הרא"ש דהא ששוחט בסכין של נכרי צריך קליפה ע"כ מיירי בסכין ב"י בודאי וכבר תמה בזה בכו"פ סי' יו"ד. ולפמ"ש י"ל דכל הטעם דמותר באב"י הוא משום דסתם כלי של עכו"ם אינו ב"י והנה הטעם הוא משום דהו"ל ס"ס ולפ"ז לפי דעת הפוסקי' דמחזיקין מאיסור לאיסור ובפרט כל שלא חלף עדן החזקת איסור הראשונה יש לומר דכ"ע מודו דמחזיקין מאיסור לאיסור וא"כ בתחלת שחיט' דאתחזק באבר מן החי אז היה יכול לאסור משום שמנונית דאיסורא דשם לא שייך הספק ספיקא דבמקום דאתחזק איסורא ל"מ ס"ס ואם כן לא מועיל מה שסתם כלי של עכו"ם אינו בן יומו ושפיר פריך ודו"ק. איברא דלפי זה צריך להבין דאם כן למה נדחקו התוס' והרא"ש לאוקמא הך דשוחט בסכין של נכרים בב"י ת"ל דאף דלא נודע הו"ל ס"ס באתחזק איסור אך יש לחלק דבאמת הסכין בפ"ע לכל דבר מחשבינן לי' כאינו בן יומו משום הס"ס וא"כ ניהו דלהבהמ' יש חזקת אתרעי אם כן הבהמה אתרעי אבל הסכין לא אתרעי וכל שבגוף הסכין יש היתר פשיטא דאף דשחט בו בהמה נחשב לס"ס גמור וכעין דאמרו בחולין דף ט' להיפך סכין אתרעי בהמה לא אתרעי וכפי מ"ש הריטב"א לפרש דעיקר אנו דנין על הסיבה ולא על המסובב ממנו ודו"ק. ומעתה מיושב היטב דזה דוקא בסכין של נכרים אבל בסכין של ע"ז דלשאר דברים אסור הסכין משום ע"ז ולא ידבק בידך מאומה ומכ"ש לשיטת התוס' והר"ן בפסחים פ"ב גבי קדירו' של פסח דהיכא דמשהו אסור גם נותן טעם לפגם אסור ואם כן בעבודה זרה דהיא במשהו גם נותן טעם לפגם אסור ורק דבבשר מקרי מקלקל ואם כן לגבי שחיטה בלא"ה אתחזק איסור ואסור ממנ"פ ודו"ק היטב כי הוא חריף ונחמד ונעים. ומעתה י"ל דהכי דייק הרא"ש דאם נימא דאסור שוב קשה מ"פ ות"ל הא אצטריך לאשמועינן דלא נאסר הבשר בדיעבד וא"ל דמכל מקום אסור לשחוט לכתחילה דאולי ישכח ולא יקלוף דז"א דלאחר שחיטה שוב יהי' מותר דכבר חלף האיסור של אבר מן החי וגם לא שייך לומר דמחזיקין מאיסור לאיסור דהא באמת יכול לקלוף ולהסיר האיסור והיאך נאסר בשביל דמחזיקין מאיסור לאיסור וע"כ דמותר הבשר בדיעבד אף משום ע"ז ואם כן כל עיקר הפלפול אם מותר לכתחילה לשחוט ועל זה שפיר מקשה ות"ל משום שמנונית דאיסורא דלכתחלה בודאי אסור משום דקודם שנשחטה לגמרי שוב שייך מחזיקין מאיסור לאיסור ודו"ק היטב כי הוא חריף מאד: