שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ה (ג׳)

והנה במה דקיי"ל סתם כלים של עכו"ם אינן בני יומן ופירשו הטעם משום ספק ספיקא וכמבואר בסי' קכ"ב קשה הא ס"ס באתחזק איסורא ל"מ וכאן עכ"פ אתחזק בכלי של עכו"ם וכבר הקשו כן כל האחרונים ומצאתי שבשו"ת שב יעקב סי' מ"ח הקשה כן ויפה השיבו הפנ"י דש"ה דאין אנו דנין על הכלי רק על המאכל אם היא כשר או לא והמאכל הנ"ל אינו בחזקת איסור ואדרבא בחזקת היתר ואנו דנין שמא נבלע בו איסור בזה שפיר סמכינן על ס"ס ויפה השיב. ובזה אמרתי דבר נחמד בישוב קושית העולם בהא דילפינן בפסחים דף מ"ד טעם כעיקר מגיעולי עכו"ם והקשו דלמא משום בשר בחלב היה טעם הגעלה דבב"ח ודאי טעם כעיקר מן התורה. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה הרשב"א בתשובה סי' תצ"ז הקשה דלמה לי הגעל' הא איכא ס"ס ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר כיון דבכלי איתחזק איסור עכ"פ בהיותו ביד גוי שודאי נשתמש בו וכאן אנו דנין על הכלי אם הוא צריך הגעלה או לא ועל הכלי איכא חזקת איסור ובחזקת איסור לא מועיל ס"ס ומעתה זה אם החשש הוא משום שאר איסורין אבל אם נימא משום בשר בחלב והיינו ע"כ דשמא נשתמש בו עכו"ם בשר ואנן חלב או אפכא דאם כבר נשתמש בו בשר בחלב אז הו"ל דין שאר איסורים וכמ"ש הב"ח ובזה ליכא חזקת איסור כלל ושוב א"צ הגעלה משום ס"ס וכקושיית הרשב"א ובמ"ש לעיל דכל חזקה העשוי להשתנות לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה בכה"ג כיון דע"י הרוב עשוי להשתנות יש ליישב הערות רבות שהעיר הפנ"י בק"א על כתובות בפ"ק בסוגיא אלמנת עיסה על הרשב"א דס"ס עדיף מרוב ועל גדולי הספרדים שמתירין ס"ס באתחזק איסור ולפמ"ש יש לומר דכיון דהס"ס הוי כמו רוב עכ"פ החזק' עשוי להשתנו' ע"י הס"ס הלז ושפיר לא שייך לסמוך מיעוטא לחזקת איסור א"א שהרי בודאי עשוי להשתנות ע"י הס"ס שהיא כמו הרוב ועדיפא מיני' ועיין בשו"ת שב יעקב שם ולפמ"ש יתישב הרבה דברים ואכ"מ כעת לברר וללבן הדברים: