שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ד (ו׳)

והנה בהא דאמרו גבי עששית שהיתה דלוקה מע"ש למ"ש מכבה ומדליקה ופריך הש"ס אי אמרת הנחה עושה מצוה האי מכבה ומדליקה מכבה ומגביהה ומניחה ומדליקה מבעיא לי' והקשו בתוספות למה צריך לכבותה למ"ד הנחה עושה מצוה מי גרע מדליקה ביד חש"ו ולפענ"ד ראי' לפמ"ש לעיל בשם הנימוק"י דע"כ צ"ל דנחשב כאילו עשה כל הדלקה בע"ש דאל"כ אסור דאשו משום חציו וכמ"ש בשם הנימוק"י וא"כ הוי כאילו נדלקה בערב שבת וכבר כתבתי דצ"ל דהוי עכ"פ הכשר מצוה אבל עכ"פ לפמ"ש היאך יהי' נחשב הדלקה דע"כ צ"ל דנחשב כאילו נדלק כולו בע"ש והיאך יועיל למ"ש ודי שיועיל עכ"פ על שבת עצמו ונחשב ע"ש כהכשר מצוה אבל לא למ"ש דאף דהנחה מצוה אבל עכ"פ צריך שיהי' נדלק במ"ש לא בע"ש ול"ד לדליק' ביד חש"ו דעכ"פ דלקו במ"ש משא"כ כאן ודו"ק. ובמ"ש בשם הנימוק"י ישבתי לנכון מה שהקש' אותי הרב מו"ה אברהם קאמפף נ"י במ"ש בשבת דף ח"י לב"ש גיגית נר ושפוד היאך עבדי ופירש"י בנר הדולק בשבת דהא מוזהר על שביתת כלים ואמרו דאפקורי מפקר ולפ"ז נר חנוכה דמצוה שיהי' משלו דהרי אכסנאי חייב להשתתף בפריטי וא"כ כל שהפקירו איך יצא המצוה והנה אם כי רק לחדודי דכל שהוא הפקר ואין אחר יכול לטלו כמ"ש התוס' שם וא"כ הוה כשלו. אבל לפמ"ש הנימוק"י אין התחלה לקושיא דכל שמדליק ע"ש הוה כמו שנדלק כולו בע"ש דאשו משום חציו חשוב כאילו כולו נדלקת קודם השבת ואם כן שוב ל"ש משום שביתת כלים ומה דפריך מנר צ"ל כשהדליק עכו"ם בשבת דע"ז נצטוה לשבות כליו גם כן ודו"ק וגם נרא' דאם נימא דכבתה אינו זקוק לה א"כ שוב הו"ל משאצ"ל דמה שדולק בשבת אין צריך כלל ואינו חייב עליה ודו"ק היטב: