ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמר ר"ה פתילות ושמנים שאמרו חכמי' שאין מדליקין בהם בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בשבת בין בחול ואמר רבא מ"ט דר"ה קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה והקשו בתוס' דמנ"ל דמותר להשתמש לאורה דלמא אסור ואפ"ה אין מדליקין משום דכבתה זקוק לה. ולפמ"ש א"ש דהנה כבר נודע מה שהקשה הפנ"י דבכל השמנים והפתילות שאסור להדליק בשבת היא שמן שריפה ומה חשש יש בזה לענין נר חנוכה וכבר קדמו בחידושי מהרי"ט בזה וכתב הפנ"י משום דשמן שריפה אסור בהנאה ואף דמצות לאו להנות נתנו מכל מקום אסור ביש לו שמן אחר והביא הירושלמי סוף תרומות ועיין בשו"ת ארבעה טורי אבן סי' י"ב שהגאון המחבר הראה לו הירושלמי הלז. ולכאור' צריך ביאור כיון דבתרומה אינו אסור רק הנא' של כילוי בלבד ועיין מלמ"ל פ"ב מתרומות באורך ואם כן אם נימא דכבתה אינו זקוק לה ואם כן אין צריך שידלק שיעור המצוה דהיינו חצי שעה רק בשיתן בתוכו שמן כדי שיעור הנ"ל אף שלא ידלק כ"כ וכבר כתב בכנה"ג דאף אם נתנו במקום הרוח שבודאי תכבה יצא ואם כן שוב אין לו הנאה של כילוי דמה אכפת ליה במה שנכלה והיא די לו אם דלקה והדלקה עושה מצוה אף אם תכבה תיכף אין זקוק לה ופחות מכזית בתרומה אינו חייב חומש כדאמרו בפסחים דף ל"ג ומכ"ש בזה דלא איכפת ליה כלל אם תדליק או לא כל שדלקה אף אם תכבה תיכף אין זקוק לה ואם כן שוב אין לו הנאה של כילוי ולמה יהי' אסור והיא קושיא גדולה וצ"ל דבאמת למ"ד דכבתה אין זקוק לה לא אכפת לן ור"ה דאוסר אף בחול ס"ל דכבתה זקוק לה ור"ח ורב דמתירין וס"ל כבתה אין זקוק לה אם כן באמת ס"ל דמדליקין בכל השמנים עכ"פ בחול ומכ"ש בשמן שריפה ובשבת דמתיר רב משום דאסור להשתמש לאורה ולא שייך שמא יטה אף דבשמן שריפה שייך בלא"ה חשש דהטיה כמו דאסור בכל שבת צ"ל דבנר חנוכה עכ"פ כיון שדולקת לשם מצות נר חנוכה מה חשש שייך בזה הא מקיים בזה מצות חנוכ' ולפ"ז כיון דכל הטעם היא משום דשייך הנאת כילוי למ"ד כבתה זקוק לה. ומעתה מיושב היטב קושית התוס' דע"כ לר"ה מוכח דבשבת אסור להשתמ' לאורה דאל"כ יקשה מ"ט דש"ש דאסור בשבת חנוכה הא דולק יפה וא"ל דמשום דמצוה לבערו ושייך שמא יטה הא כיון דכבתה זקוק לה ועכ"פ דולק לשם מצות נר חנוכה בודאי לא אתי לאטויי דהא צריך לשיעור מצות הדלקת נר חנוכה וא"ל דעכ"פ אסור משום דנהנ' בכילוי דז"א דלהתה"ד ע"כ דמקיים המצוה במה שדולק ע"ש דהוה הכשר מצוה דע"כ חשבינן ליה כאילו נדלק כבר כולו קודם שבת דאל"כ יהי' אסור למ"ד אשו משום חציו וכקושית הנימוק"י וע"כ צ"ל דחשבינן ליה כאילו נדלק כבר כולו קודם השבת ואם כן שוב באם כבתה בשבת בודאי אין זקוק לה דהוה באותו זמן ההכשר מצוה דאל"כ לא יצא המצוה וכיון שכן שוב לא אכפת לן בהנאת תרומה דאינו הנאה של כילוי בע"ש ואם ע"כ דס"ל דמותר להשתמש לאורה ואסור שמא יטה בשבת ויהנה בהדלקה מה שנכלה השמן וז"ב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ד (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
