שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ג (ד׳)

שוב ראיתי דהבה"ג כתב דהיכא דבעי אדלוקי נר חנוכה ונר שבת ברישא מדליק דחנוכה והדר מדליק של שבת דאי אדליק דשבת ברישא אתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלה לשבת עלה ומשמע דל"מ שאלה דאם לא כן אין לך שאלה גדולה מזו דהא פשיטא דרוצה להדליק נר חנוכה. מיהו אין ראיה משם דבא לומר שלכתחילה עכ"פ יש להדליק דחנוכ' ברישא והדר של שבת אבל באמת כל שעבר והדליק אפשר דמצי לשאול. ובאמת הרמב"ן תמה על בה"ג דמה קבלת שבת שייך בהדלקת הנרות והר"ן באלפסי קיים דברי בה"ג ע"ש ולפענ"ד נראה דבאמת לא קבל שבת ע"י הנרות רק דכיון דהדלקת נר בשבת חובה ובעי שיהא ניכר שלשם מצות שבת הודלקה. ובזה נראה לי לפרש הא דתני ר"י לדביתהו לא ימיש והקשה הר"ן שם דודאי היתה מוסיפה דביתהו דר"י מחול אל השבת דהא מחוייב להוסיף מחול על הקודש ואם כן מאי תני לה לא ימוש ובמה נחלקו. ולפענ"ד דבזה נחלקו דדביתהו סברה דאין מצוה להוסיף כל כך מבעוד יום כדי שיהיה ניכר שבשביל שבת היא מדלקת דהדלקה עושה מצוה ולכך אמר לה ר"י דכתיב לא ימוש אם כן חזינן דאף דהיה עוד יום מכל מקום לא ימוש עמוד האש ועמוד הענן אף דשרגא בטיהרא מה אהני אפילו הכי כל שמדליק סמוך לערב ניכר שבשביל ערב היא והוא הדין לענין שבת ניכר שהוא משום שבת ולכך רצתה להקדים טובא וא"ל ובלבד שלא יקדים דאז לא ניכר שבשביל שבת היא דשרגא בטיהרא מאי אהני והרי הדלקה עושה מצוה והוה כמו הדליק חש"ו בנר חנוכה דל"מ והוא הדין בזה וז"ב ופשוט ולפ"ז שפיר כתב הבה"ג דכיון דקבלה שבת מהראוי שלא תעשה מלאכה כדי שיהי' ניכר שההדלקה היא בשביל שבת ולפ"ז היאך תדליק אח"כ נר חנוכה דאם כן לא מנכר הדלקת שבת דבשלמא הדלקת נר חנוכה אף שמקודם כתב התה"ד דמכל מקום כל שדולק בלילה הרי מקיים מצותו ואי אפשר בענין אחר דבשבת אי אפשר להדליק אבל הדלקת שבת במה יודע איפוא הדלקת הנר דהרי מדלקת אח"כ של חנוכה כנלפע"ד: