ובזה נלפענ"ד לפרש דברי ר"ת דמפרש שלא שלח בו יד היינו שאכלה והדברים מפליאים דשליחות יד צריכה חסרון או אינה צריכה חסרון משמע שליחות יד היינו לתשמיש ולמלאכה ועיין ש"ך סי' רצ"ד ס"ק ד' ולפענ"ד גם ר"ת מודה לזה רק דשליחות יד כל שמתה לפנינו דאין כאן שום חשד של רשע בזה ס"ל לר"ת דלמה ישביעו אותו מספק ולהחזיקו ברשע ועל זה אמר דשליחות יד בזה היא שלא אכלה דזה הוה כמו שבועה שאינו ברשותו דהתור' חשדה ודו"ק היטב. והמעיין בתוס' שם ימצא כי כן הוא: ומן האמור נ"ל דבר חדש דכל דשלח יד אף דהיה בבעלים דחייב וכבר כלתה שמירתו אם כן אם אח"כ פשע בה חייב אף דפשיעה בבעלים פטור כאן כלתה שמירתו ותו לא הוי בבעלים ובזה יש לפרש דברי הירושלמי דבעי מהו שישבע והקצוה"ח הבין דקאי לענין פשיעה בבעלים וכבר תמה הנתיבות ס"ק ל"ד דכל דפטור בפשיעה מה ס"ד דישבע והירושלמי לא קאי רק אם פשיעה בבעלים חייב ע"ש ולפמ"ש הכוונה אם כבר שלח בו יד דאז הפשיע' הוי שלא בבעלים ודו"ק היטב כי קצרתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ב (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.