שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ב (י׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אחרי שנים רבות הובא לידי ספר בנין שלמה על סנהדרין וחפשתי בו ומצאתי בסנהדרין דף ע"ב גבי בדמים קננהו הביא בא"ד קושיא שנתקשה בה כמה שנים בהא דאמרו לא תאמר שליחות יד לא בש"ח ולא בש"ש ותיתי משואל וע"ז הקשה דניהו דיהי' חייב אם שלח ידו לשלם אבל לא נדע אם יצטרך לשבע על שליחות יד ואיצטריך קרא למכתב דש"י צריך לשבע כדכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו ובשלמא אם שליחות יד הוא בגלגול שפיר קשה דנדע דצריך לשבע ע"י גלגול אבל אם היא עיקר שבועה קשה ועיין ב"מ דף ו' ובתוס' שם בזה. ואני לא ידעתי גודל התימה דמה"ת שלא ישבע כל דאלו מודה היה משלם וא"ל דכיון דאינו רק טענת ספק לא שייך להשביע דזה אינו דהא גם שאינו ברשותו היא על הספק וע"כ כיון דודאי יבא לידו רק שספק אם הוא ברשותו חייבה תורה כמ"ש ר"ש במרדכי הובא בש"ך סי' ע"ה ס"ק פ"ב הוא הדין בזה דכל שאילו מודה היה חייב ממון צריך לשבע כיון דודאי בא לרשותו. מיהו עדן יש להקשות דהא אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ואם כן מה"ת להשביע שבועה שלא שלח בו יד ומה"ט דעת הפוסקים דשליחות יד הוא רק ע"י גלגול ולכך במקום שיש רואה פטור משבועה דשליחות יד וכמ"ש בסמ"ע סי' רצ"ד ס"ק ג' ואם כן קשה אי לאו קרא מה"ת להחזיק אינשי ברשיעי ולהשביעו אמנם נרא' דלשיטת אותן הפוסקים דס"ל דשלא שלח בו יד היא גם כן מעיקרי השבועות ולא ע"י גלגול ס"ל כיון דחשדו התורה שטוען שקר והוא בביתו וצריך לשבע שאינו ברשותו מיגו דחשוד לזה חשיד ג"כ לשליחות יד ואדרבא זה אין כל כך חטא ששימש למלאכתו וחסרה קצת משטוען שאינו ברשותו והיא ברשותו וכל שחייבו התורה לשבע שאינו ברשותו ממילא מחוייב לשבע גם שלא שלח יד. ולדעתי יש לומר דהענין שנשבע על ידי גלגול שאינו ברשותו להפוסקים הוא גם כן כיון דחזינן דהתור' האמין להמפקיד וחשדינן להשומר שטוען שקר ממיל' שוב צריך לשבע שלא שלח בו יד. וכעין שכתבו התוס' בכתובות דף ח"י דשבועת מודה מקצת היא כעין גלגול שבועה דמדהודה במקצת ומשלם מגלגלין עליו שבועה על השאר והוא הדין בזה כל דנשבע שאינו ברשותו והתורה חשדו שמשקר ממילא הוה כעין גלגול שבועה דמיגו דחשוד להאי חשוד להאי ואדרבא שליחות יד לא משמע ליה לאינש לחטא כ"כ ולכך נשבע ואם כן כל שיליף משואל דחייב בשליחות יד ממילא שוב חייב לשבע כנלפע"ד ולכך כשיש רואה דפטור משבועה שאינו ברשותו שוב לא מחזיקין אותו ברשע כלל ומה"ת לחשוד אותו ששלח בו יד וז"ב ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.